אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>ו. במלאכות דאורייתא במקום מצוה</h3><h4>טו</h4>

<h4>טו</h4>

כל דבר שהאסור בשבת עצמה הוא מדברי סופרים, מותר לעשותו בין השמשות לצורך מצוה²¹⁴ (שוע"ר רסא, א). ולכן מותר לומר לנכרי להדליק נר לצורך שבת בין השמשות²¹⁵ שזהו לצורך מצוה, ומותר לומר לו להדליק בין השמשות נר של יום מיתת אביו או אמו, שמאחר שהעולם נזהרים בזה הרי זה כצורך גדול²¹⁶, וכל שהוא צורך גדול בענין שאם לא יעשנו יהיה לו צער לא גזרו עליו בבין השמשות, אע"פ שאין בו צורך שבת כלל²¹⁷. וכן במקום הפסד מרובה לא גזרו על שבות בבין השמשות²¹⁸ (שוע"ר רסא, ב).

הערות

214. רבי עירובין לד, ב. רמב"ם פכ"ד ה"י.
215. טור סי' שמב, בשם רבנו יונה. שו"ע סי' רסא ס"א.
216. שו"ת מהרש"ל סי' מו. מ"א שם ס"ק ו.
217. ט"ז סי' שמב. וראה לקמן פ"ח ס"ו.
218. מהרש"ל ומ"א שם. ולענין שבות דשבות במקום הפסד, ראה לקמן פי"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.