אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>אמור</h2><h3>וספרתם לכם</h3>רסה

רסה

רישומי דברים מש"א אדמו"ר שליט"א יום א' דחה"ש לעת ערב ברי"ת

וספרתם לכם¹ ממחרת השבת² מיום הביאכם את עומר התנופה כו'. הנה בזהר אמרו על פסוק זה וספרתם לכם לכם דייקא³ כד"א וספרה לה שבעת ימים⁴ לה לעצמה אוף הכא לכם לעצמכם כו'. ולהבין זה מה שהמשיל ענין ספה"ע ז' שבועות לספירת ז' ימים באשה לטהר עצמה כו'. הנה ידוע דביום חתונתו זה מ"ת⁵ שענין מ"ת נמשל לענין יחוד חו"כ שכמו ביחוד חו"כ הכלה קולטת הטיפה הנמשכת מפנימי' המוחין של החתן המשפיע בה כן במ"ת הקב"ה נק' חתן וכנ"י כלה⁶ וענין המשכת השפע הוא הגילוי דאנכי⁷ שהוא בחי' פנימי' עצמותו שלמעלה מבחי' הארה הנמשכת להחיות העולמות (... שאותה הארה נק' בחי' אני כו' משא"כ אנכי הוא בחי' פנימי' המשפיע ומהותו שנמשך ונקלט בנש"י. ..), וזהו"ע נתינת התורה לישראל וכמו האשה כאשר נצרכת להתייחד צריכה לנקות א"ע מדמי' ולספור שבעה נקיים כן הוצרכו נש"י לספור שבע שבתות בכדי לנקות א"ע מהפסולת שלהם כי מצרים הוא ערות הארץ⁸ שהמשיכה עליהם טומאת נדה וכאשר יצאו ממצרים וניקו א"ע מהפסולת (... כדוגמת הפסק טהרה באשה. ..) אז הוצרכו לספור שבע שבתות כי באשה שהיא פרטי' מספיק ז' ימים משא"כ בכללות נש"י הספירה הוא ז' שבועות תמימות דווקא, וזהו כד"א וספרה לה לעצמה היינו להנאתה בכדי שתוכל לקבל אח"כ שפע הטיפה כן בכללות נש"י וספרתם לכם לעצמכם ולהנאתכם בכדי שתוכלו לקלוט בתוככם השפע דאנכי כנ"ל וכמשי"ת וד"ל.

והנה להבין מתחלה מה שנמשל שפע התורה לקליטת הטיפה כו' ילה"ק ענין כאיל תערוג על אפיקי מים⁹ ופרש"י שענין תערוג הוא בלה"ק מורה על צעקת האיל כמו שמורה נוהם על צעקת הארי וגועה על צעקת השור ושוקק על צעקת הדוב כו' וכאשר נשכיל בעומק יותר יש לחבר ל' תערוג עם ערוגת הבושם¹⁰ כו', ויתפרש תערוג צעקה על העדר העונג כי יש ב' מיני צעקה הא' צעקה מן הכאב

הערות

1. וספרתם לכם : הנחת ר"ה מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. מאמר הצ"צ נדפס בביאוה"ז ח"א ע' שמב [ושם הפתיחה: פתח ר"ש ואמר כאיל תערוג]. והוא דרוש כ"ק אדמו"ר הזקן (עם הוספות וכו') שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ז בשני נוסחאות ע' קכג (הנחת כ"ק אדה"א) וע' קכה (הנחת הר"מ בן אדה"ז). ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י.
2. וספרתם לכם ממחרת השבת : אמור כג, טו.
3. בזהר. . וספרתם לכם לכם דייקא : זהר אמור צז, ב.
4. וספרה לה שבעת ימים : מצורע טו, כח. ראה גם כתובות עב, א ובתוס' שם.
5. דביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב [במשנה].
6. הקב"ה נק' חתן וכנ"י כלה : וכל שה"ש מיוסד ע"ז כידוע במדרשי רז"ל. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלא. וש"נ. תו"ח וארא ח"א עה, ג ובהערה 7.
7. דאנכי : יתרו כ, ב.
8. מצרים הוא ערות הארץ : מקץ מב, ט. יב. קה"ר פ"א, ד (בסופה). ע"ח שער ציור עולמות שמ"ג, פ"א.
9. כאיל תערוג על אפיקי מים : תהלים מב, ב. ראה רש"י שם.
10. ל' תערוג עם ערוגת הבושם : שה"ש ה, יג. פי' מנחם ברש"י תהלים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.