ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה דיני הלואה ובו מ' סעיפים:לב

לב

לב הלוה שרצה לפרוע להמלוה על ידי שליח ונתן המעות לחבירו ואמר לו הולך מעות אלו להמלוה^רנד או לשון אחר שמשמעו בלשון הולך כגון שא מעות אלו לפלוני או יהא מנה זה לפלוני^רנה הרי זה כאילו אמר לו זכה במעות אלו לפלוני וזכה לו שזכין לאדם שלא בפניו^רנו ושוב אין הלוה רשאי לחזור בו וליטול המעות מידו של זה ולפרוע להמלוה אחר כך. ואם חזר בו ורוצה ליטלם לא יחזירם לו זה שקיבלם. ואם יחזירם לו יתחייב לשלם להמלוה אם לא ישלם לו הלוה^רנז.

ואם הלוה מאיים עליו בדבר שיש בידו לעשות לו צער הגוף אין צריך לצער גופו בשביל ממונו של חבירו כיון שהלה מצערו בשביל ממון זה ואונסו עליו^רנח. אבל אם הלה רוצה לגזול ממנו ממונו בעד ממון זה שאינו מחזיר לו לא יחזירנו לו^רנט שהרי אינו אונסו על ממון זה^רס כי מה הפרש להלה בין ממון זה לממון של זה ואף שממונו נתפס בשביל ממון חבירו אין חבירו חייב בזה ואסור להציל עצמו בממון חבירו^רסא:

הערות

רנד. ברייתא וגמרא גיטין יד , א כרב. טור ושו"ע סי' קכה ס"א.
רנה. ירושלמי גיטין פ"א ה"ה. ר"ן שם (ו, ב) ד"ה ירושלמי. רמ"א שם. וכדלקמן הל' מכירה ס"ו (שלשונות אלו משמעם כמו הולך).
רנו. משנה גיטין יא, ב. לבוש סי' קכה ס"א. וראה גם לעיל או"ח סי' שסו סי"ב, וש"נ.
רנז. שו"ת הרי"ף סי' רעט. טור ושו"ע שם. וראה ש"ך ס"ק ז.
רנח. גמרא שם . טור ושו"ע שם.
רנט. מרדכי גיטין רמז שלד, בשם ר"ת. הגהות אשרי גיטין פ"ק סי' יט. רמ"א סי' קכה ס"א. ו עיין ש"ך סי' קכו ס"ק קב .
רס. ש"ך סי' קכה ס"ק י . מה שאין כן כשאונסו על ממון זה, כדלקמן הל' נזקי ממון ס"י.
רסא. ב"ק קיז, ב. סמ"ע שם ס"ק ט. וראה גם לקמן הל' גזלה ס"ב, והל' נזקי ממון שם (אפילו על דעת לשלם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.