ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קפו[ז]

[ז]

[ז] שתבדוק עצמה. שאף שהתירו לשמש בלא בדיקת העד לאור הנר^כה לא התירו אלא כשהעד קיים ותבדקנו למחר אבל כשנאבד אין כאן בדיקה כלל וצריכה לבדוק עצמה שנית ותניח העד למחר ותבדקנו^כו (גמרא^כז ורש"י^כח). אבל אם לא אבדה אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש כי די בבדיקה שלאחר תשמיש הראשון דלמה תבדוק ב' פעמים זה אחר זה (תוס'^כט). ואף על פי שהעד שלאחר התשמיש אינה בודקתו עד למחר הרי זה מועיל גם לבדיקה שלפני תשמיש שני אבל בדיקה שלפני תשמיש הראשון צריכה לבודקו לאור הנר קודם שתשמש (ר"ן^ל).

ודעת רש"י ותוספות כמ"ש הר"ן^לא בשמם דלא התירו לשמש בלא בדיקת העד לאור הנר אלא בבדיקה שהוזכרה במשנה^לב דמיירי בעסוקה בטהרות^לג אלא משום מיגו דבעיא בדיקה לטהרות בעיא נמי לבעלה^לד משום הכי לא עדיפא מבדיקת הטהרות דסגי שתבדוק העד למחר קודם שתעסוק בטהרות.

ורמ"א לא חש לזה^לה משום דבלאו הכי נמי דעת רש"י^לו ותוס'^לז וסיעתם^לח דאפילו אשה שאין לה וסת כלל אינה צריכה בדיקה כלל לא לפני תשמיש ולא לאחריו כשאינה עסוקה בטהרות אלא דראוי לחוש לדעת הרמב"ם^לט והרא"ש^מ ולדעת הרמב"ם הבדיקה שהוזכרה במשנה אינה לטהרות דוקא^מא ואפילו הכי הקילו לבדוק העד למחר^מב.

ואף אם תמצי לומר דהרא"ש לא סבירא ליה הכי^מג לא חש רמ"א לזה מאחר שרש"י ותוספות וסיעתם מקילין לגמרי וגם הש"ע לא הביא דעת הרמב"ם והרא"ש אלא שראוי לבעל נפש^מד לחוש לדעתם^מה אבל העיקר כסברא הראשונה^מו שהביא בסתם כנודע^מז (הלכך בג' פעמים^מח הראשונים אין להקל בלא בדיקת העד^מט לאור הנר^נ).

והש"ך^נא כתב שדעת הרי"ף^נב כדעת רש"י ותוס' וסיעתם דאפילו אין לה וסת כלל אין צריך בדיקה כלל לא הוא ולא היא אפילו בג' פעמים הראשונים וכמדומה שכן עמא דבר. והמנחת יעקב^נג כתב שבמקום שנהגו להקל יש להם על מה שיסמוכו אבל במקום שאין מנהג אין להקל כלל נגד דעת הש"ע.

ומעוברת משהוכר עוברה ומניקה כל כ"ד חדש יש להקל בהן אף אם אין להן וסת דדמים מסולקים מהן כדלעיל סי' קפ"ד^נד והלכך אף ששופעות דם ורואות אינו אלא מקרה. ואף שחוששות לראייתן כדרך שחוששות לוסת שאינו קבוע לענין בדיקה בשעת הוסת ולפרוש מבעלה עונה אחת כדלקמן סימן קפ"ט^נה מכל מקום לענין בדיקה לפני תשמיש ואחריו שלא בעונת הוסת יש להקל הואיל ויש מקילין בכל ענין (תשובת מהר"ם פדוואה סי' כ"ה):

הערות

כה. כדלעיל ס"ק ה.
כו. ואם הניחה העד תחת הכר ולמחר מצאה עליו דם – ראה לקמן סי' קצ סל"ד.
כז. טז, ב.
כח. שם ד"ה זו וד"ה וזו.
כט. שם ד"ה בדקה (מיד). וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' מט.
ל. חידושי הר"ן טז, א סוד"ה מתני'. וראה גם חידושי רמב"ן ורשב"א שם.
לא. שם ובדף יא, ב ד"ה דמגו.
לב. טז, א.
לג. ראה רש"י שם ד"ה דיה.
לד. כדלעיל ס"ק א.
לה. לדעת הר"ן שהצריך לבדוק העד שלפני תשמיש הראשון לאור הנר.
לו. יב, ב ד"ה מאן דמתני.
לז. שם ד"ה דמתני.
לח. ספר התרומה סי' צד. סמ"ג לאוין קיא (לז, ב). רוקח סי' שיז. הגהות מיימוניות פ"ד אות כ (בשם רשב"ם).
לט. פ"ד הט"ז.
מ. פ"א סי' ה. וראה טהרה כהלכה ע' תקפד-ה.
מא. ראה ר"ן שבועות ב, א. מ"מ שם הי"ד. כסף משנה שם הי"ז.
מב. ראה רמב"ם שם הי"ז.
מג. לבדוק העד למחר (כרמב"ם), אלא לפני תשמיש לאור הנר (כר"ן).
מד. שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' צז. ש"ך סי' רמב קיצור בהנהגת הוראות אות ה. וראה נדה טז, ב ותוס' ד"ה לא. פי כהן ע' קצב.
מה. ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' לו וע' מג (דהיינו שיצוה לאשתו לבדוק, גם לאחר תשמיש, וע"ד המבואר לעיל סי' קפד ס"ק ג). טהרה כהלכה פכ"ג אות ג. אהלי שם ז ע' רט.
מו. שרק ג' פעמים הראשונים צריכים בדיקה לפני תשמיש ואחריו.
מז. ראה שו"ת הרמ"ע מפאנו שם. יד מלאכי כללי השו"ע סי' יז. שדי חמד כללי הפוסקים סי' יג אוח ח. לעיל או"ח סי' שמח ס"ק א. יו"ד סי' לב ס"ק ב. כללי הפוסקים וההוראה כלל עג וכלל רפג. וכן הביא דעה זו בסתם לקמן סי' קפט ס"א, כדלקמן שם ס"ק יג.
מח. ראה טהרה כהלכה פכ"ג הערה *4. אהלי שם ד ע' קנג.
מט. ראה פס"ד צ"צ שמח, ב (היכי דנהוג כו'). חידושי הצ"צ על הש"ס קפז, ג (נראה להקל). שו"ת צ"צ סי' שי.
נ. לחוש לדען הר"ן. וראה טהרה כהלכה פכ"ג הערה *16.
נא. ס"ק א.
נב. כתובות (ס, ב).
נג. תורת השלמים ס"ק ב. וראה גם פס"ד צ"צ שמח, ב. אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' נ.
נד. סעיף ז.
נה. סעיף לג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.