א

הערות

1. א. טור ולבוש ס"א.
2. ב. משנה פב, ב. טור ושו"ע סי' תט ס"ז. שיעורו נתבאר לעיל סי' שסח ס"ג (לענין עירובי חצרות) וש"נ. וכאן הוא בכל מיני מזון, כדלעיל סי' שפו ס"ד (לענין שיתופי מבואות) וש"נ. וכ"ה בסידור (עירובי תחומין).
3. ג. משא"כ הניח מחוץ לתחום אינו כלום (גמרא ס, ב. רש"י שם ד"ה חוץ לתחום. רמב"ם הל' עירובין פ"ו ה"ה. שו"ע סי' תח ס"ד).
4. ד. מ"מ הל' יו"ט פ"ו ה"ב, בדעת ה ראב"ד בהשגות שם.
5. ה. רש"י שבת דף ח , ב ד"ה נתכוין.
6. ו. משנה וגמרא לב, ב. רש"י שם ד"ה אלא דנתכוין. טור ושו"ע סי' תט ס"ב.
7. ז. גמרא לח, ב (בעינן סעודה הראויה מבעוד יום).
8. ח. משנה פב, א (שאין מערבין משתחשך). וראה גם לעיל סי' שצג ס"ג (לענין עירובי חצרות).
9. ט. רש"י רפ"ג ד"ה חוץ.
10. י. רמב"ם הל' עירובין פ"ו ה"א. שו"ע ס"א.
11. יא. משנה ס , רע"ב. רש"י שם ד"ה מה שנשכר. טור ושו"ע ס"א.
12. יב. כלומר, לסוף אלפים מביתו (שלן בו, והוא בתוך העיר) למזרח העיר, וכיון שלן בעיר לכן יכול לילך, אף שכלתה מדתו בתוך העיר (רש"י לח, ב ד"ה מערב. רמ"א ס"א. מ"א ס"ק ב).
13. יג. סעיף יד.
14. יד. רבינו יהונתן במשנה שם סוף ד"ה מה שנשכר (כשמדתו כלתה בסוף העיר, וכ"ש בנידון דידן). מ"א ס"ק ג.
15. טו. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה טור ושו"ע שם ס"ח.