ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ובו י"ח סעיפים:י

י

י אין מערבין בפרוסה אפילו היא גדולה הרבה^ע שמא יבואו לידי מחלוקת^עא שאחד יתן שלימה ויאמר אני נותן שלימה ואתה פרוסה^עב והעירוב צריך להיות שותפות נוחה ועריבה^עג ואפילו אם כולם ירצו ליתן פרוסות אסור שמא יחזור הדבר לקלקולו^עד שאחד יתן שלימה^עה ויבואו לידי מחלוקת.

אבל בשלימה מערבין אפילו היא קטנה מאד^עו ובלבד שיהיו שם ככרות הרבה שיהא בהן כשיעור^עז שיתבאר בסי' שס"ח.

ואם לא ניטל ממנה אלא כדי חלת נחתום שהוא חלק א' ממ"ח מערבין בה^עח אפילו לא היתה טבולה לחלה כשניטל ממנה חלק זה^עט לפי שהשכנים אינם יודעים שלא היתה טבולה לחלה ויסברו שחלתה היא שניטלה ממנה ולא יבואו לידי מחלוקת^פ.

ואם נפרסה וחיברה בקיסם שהכניס קצה אחד בפת וקצה השני בפרוסה^פא אם אינה ניכרת שנפרסה^פב מערבין בה (ואע"פ שאינה כשלימה גמורה כמו שנתבאר בסי' קס"ח^פג מכל מקום כיון שאינה ניכרת לשכנים לא יבואו לידי מחלוקת^פד).

ואם אחד מזכה לכולם משלו יכול לערב אפילו בפרוסה שכאן אין לחוש למחלוקת^פה.

ויש שפירשו מה שאמרו אין מערבין אלא בשלימה שזהו כל העירוב ביחד שיהיה פת שלימה (אע"פ שכל אחד לא נתן שלימה) ולכן נהגו לקבץ מכל בית ובית מעט קמח ועושין חלה אחת שלימה ומערבין בה^פו וצריך להזהיר להשמש שיהא בחלה כשיעור^פז שיתבאר בסי' שס"ח.

ואע"פ שנשתייר מן הקמח ולא נעשה מכולו חלה אין בכך כלום לפי שעל דעת כן נתנו קמחם מתחלה שלא תיעשה החלה מכל הקמח^פח והרי זה כאלו נתנו כל אחד קמחו לחבירו במתנה שאם תיעשה החלה מקמחו יזכה בה כל הקהל שהרי אי אפשר שיהיה עירוב בענין אחר ואע"פ שהנותן עירוב בעד חבירו צריך לזכות לו ע"י אחר כמו שיתבאר מכל מקום כאן כשנותן כל אחד קמחו להשמש לערב בו אנו חושבין כאלו נותנים לו שיזכה בו בשביל כולם ואין השמש צריך לזכות להם^פט ע"י אחר (או ע"י עצמו בפירוש).

ויש מי שאומר^צ שאם לא זיכה השמש להם ע"י אחר (או ע"י עצמו בפירוש) אינו עירוב וטוב לחוש לדבריו לכתחלה ובפרט אם השמש עשהו מקמח שלו^צא (ונטל קמח הקהל לעצמו) וכן נוהגין שהשמש נותן העירוב להרב שיזכה בו בשביל כל הקהל^צב.

ונוהגין לעשות העירוב במצה בערב פסח לכל השנה^צג מטעם שיתבאר בסי' שס"ח^צד.

ואם חשכה ליל יו"ט ולא זיכה להם אסור לזכותו ביו"ט אלא על תנאי כמו שיתבאר בסי' שצ"ג^צה ואם יו"ט אינו סמוך לשבת אין לזכותו ביו"ט על תנאי אלא ימתין עד ערב שבת ואם שכח לזכותו עד שבת מותרים לטלטל בעיר שבדיעבד יש לסמוך על סברא הראשונה^צו (ומכל מקום אחר השבת יזכנו להם בלא ברכה):

הערות

ע. משנה עירובין פ , ב. טור ושו"ע ס"ו.
עא. רב[י] שם פא , א. ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק יא.
עב. רש"י שם ד"ה משום איבה. ט"ז ומ"א שם.
עג. כדלעיל ס"ח.
עד. רב אשי שם . ט"ז ומ"א שם.
עה. רש"י שם ד"ה לקלקולו.
עו. במשנה שם פ, א. טור ושו"ע שם.
עז. רש"י שם ד"ה והוא שלם. טור ושו"ע שם. וראה ראב"ד הל' עירובין פ"א הט"ז. מ"[מ] שם. עי' ב"י סוס"י שס[ח].
עח. גמרא שם פא, א. טור ושו"ע שם.
עט. רא"ש שם פ"ז סי"ב. טור ושו"ע שם.
פ. רא"ש שם. לבוש ס"ו. מ"א ס"ק יב.
פא. רב חסדא שם . טור ושו"ע שם.
פב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
פג. סעיף ג.
פד. סוף ספר אליה זוטא מנהגים תשובה ג.
פה. פסקי עירובין למהר"ם מרוטנבורג סוס"י קצט. רא"ש שם. מרדכי שם רמז תקכד. טור ושו"ע ס"ז.
פו. ראב"ד שם. רשב"א עירובין פא, א ד"ה ופרוסה בשם הראב"ד. מ"מ שם בשם הגאונים והאחרונים. רמ"א ס"ו. וכ"ה בסדור (עירובי חצרות).
פז. ראב"ד ומ"מ ורמ"א שם.
פח. רמ"א שם.
פט. ט"ז סי' שצה ס"ק ב. וראה גם מ"א ס"ק יג.
צ. לבוש שם . הובא ט"ז ומ"א שם.
צא. מ"א שם.
צב. מ"א ס"ק כ בשם המנהגים. וכ"ה בסדור (עירובי חצרות). ושם: ביד אחד שיזכה כו'.
צג. שבלי הלקט סי' צט. כל בו סי' לג בתחלתו. רמ"א סי' שסח ס"ה. וכ"ה בסדור (עירובי חצירות).
צד. סעיף ד.
צה. סעיף א.
צו. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.