ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשכא דיני תולש בשבת ודין טוחן ודין תקוני מאכל או מעבד ולש ובו ט"ז סעיפים:ב

ב

במקור חיפוש חדש

ב המעבד את העור הוא מאבות מלאכות^י שכן במשכן היו מעבדין עורות תחשים^יא ואילים והמולח את העור חייב משום מעבד^יב שהמליחה היא מצרכי העיבוד^יג.

אבל המולח בשר^יד חי אפילו מולחו הרבה^טו כדי שיתקיים זמן מרובה ולא יסריח פטור שאין עיבוד באוכלין^טז מן התורה אבל מדברי סופרים יש עיבוד באוכלין^יז ולכן אסור למלוח בשר חי אפילו כדי לאכלו חי בשבת^יח (אם עדיין לא נמלח להכשירו מדמו^יט) לפי שהמלח מועיל לבשר חי^כ (שלא נמלח עדיין) לרככו^כא ולתקנו ולהכשירו לאכילה^כב ודומה לעיבוד^כג ואין צריך לומר שאסור למלחו כדי שיתקיים ולא יסריח^כד אפילו במקום הפסד^כה מרובה ואפילו נמלח והוכשר כבר מדמו וכן שאר דברים^כו אסור למלוח בשבת כדי שיתקיימו אפילו במקום הפסד מרובה:

הערות

י. משנה עג , א. רמב"ם פ"ז ה"א. בענין מעבד ראה לקמן סי' שכז ס"ה.
יא. רש"י שם ד"ה הצד.
יב. ראה גמרא עה , ב. וראה רמב"ם פי"א ה"ה.
יג. רש"י שם ד"ה היינו. וראה רמב"ם שם.
יד. רבא שם .
טו. רש"י שם ד"ה דקבעי.
טז. רבא שם. רמב"ם שם. וראה לקמן סי' תצט ס"ט: אע"פ שאין עיבוד באוכלין כמ"ש בסי' שכא מ"מ דבר שאינו אוכל גמור כגון חלבים, המולחן חייב משום מעבד. וראה גם לקמן סי' תק סוף סי"ג.
יז. תוס' שם ד"ה אין. סמ"ג ל"ת סה (טו, ב).
יח. תוס' חולין יד, א ד"ה ונסבין. רא"ש שם פ"א סי' יט בסופו. ר"ן שם (ד, א) ד"ה גמ' השוחט. מ"א סק"ז.
יט. ראה תוס' ורא"ש שם. וראה אליה רבה סק"ט בשם רבינו ירוחם. וראה מ"מ וציונים.
כ. ר"ן פ"ק דחולין שם.
כא. מ"א שם (ד"ה ומ"כ).
כב. ר"ן שם. מ"א שם.
כג. מ"א שם.
כד. שבלי הלקט סי' פח. הובא ב"י ד"ה כתוב ו מ"א סק"ז. בשבלי הלקט שם
כה. מ"א שם.
כו. ראה אליה רבה סק"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.