שע, ג

פ[נימי'] בביטול דבחי' מ"ה דוקא כו', ואם [הוא] בבחי' יש ודבר בפ"ע כמו שאר החכמות אין אור א"ס שורה בה כלל, וממילא אין לה קיום כלל כי אין לתורה קיום רק מבחי' גילוי אור א"ס שבה (ולא כשאר חכ' שיש לה קיום בפ"ע בפירוד). ואע"פ שהן אותיות ושמות שלו כי כל הקורא בתורה קורא בשמותיו³⁸⁶ כו', אבל אינו מתלבש בשמות שאינן נאמרין באוי"ר ונשארי' למטה בעולם הפירוד, ולא נק' קורא בשמותיו כלל מאחר שאומר אין לו אלא תורה שאין ה' שונה כנגדו כו'. ואע"פ שגם בע"ק מותר בד"ת שאין ד"ת מקבלי' טומאה³⁸⁷ כו', זהו כשהוא לומד באוי"ר לפי שחפצו בתורת ה' להיות כלי לדבר ה' (וע"י טבילה [oldpage_1098] ּ בנה"ד יתעלו עם הנשמה בעלותה לג"ע), וזש"א דאין התורה מתקיימת³⁸⁸ אלא במי שממית עצמו עליה פי' שממית כל בחי' עצמו' ואינו בבחי' יש לומר אין ל[י] אלא תורה (שזהו כמו עד"מ החפץ לידבק עצמו בלבוש המלך להתלבש ולהתפאר בעונג רב³⁸⁹ רק מצד עצם הלבוש ולא מצד שהוא לבוש המלך כלל שזהו כמו שנושק ללבוש המלך ולא מכוין למלך עצמו כלל (וכמבואר במ"א בענין מפני מה נחרב בהמ"ק לפי שלא ברכו בתורה תחלה³⁹⁰ כו' וד"ל).

וזהו ועשית ציץ כו' שציווי זה הי' למשה דוקא שהוא יעשנו דוקא לפי שע"י משה נמשך בחי' האור דעצמות אור א"ס ששורה בדבר ה' דתורה כנ"ל, שהוא למעלה מכל ההשתל' דהיינו למעלה גם מצמצום הראשון שלפני הקו"ח כו' דקמי' גם חשך לא יחשיך כו' שבוקע ומאיר גם בהעלם וצמצום כו', וכמ"ש דהתורה קדמה לעולם³⁹¹ אלפים שנה כמ"ש ואהי' אצלו כו' שעשועי' יום יום³⁹² בבחי' שעשועי' העצמי' בעצמות התענוג הפנימי' שבא"ס³⁹³ עצמו (שמשם מאיר האור דבחי' רעדכ"ר³⁹⁴ במצח אהרן בציץ זה (כמשי"ת) וכתי' בראשית ברא ואו' בשביל התורה שנק' ראשית³⁹⁵ כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו³⁹⁶ והוא מבחי' אותיות התו' הקדומה שבעצמות א"ס ממש (שנק' [אותיו'] עצמיי' דג' קשרין הן³⁹⁷ בבחי' סתים אורייתא סתים בקוב"ה דלמחת"ב כמבואר במ"א). ומטעם זה א"ר³⁹⁸ שגם עכשיו אחר כל ההשתל' דאבי"ע מקו"ח שעיקר קיום כולם אינו רק מאותיות דתורה כמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע³⁹⁹ שמים וליסוד ארץ, פי' ע"י דבר ה' שבתורה שאו' בפיך זהו יסוד מוסד לכל ההשתל' דע"ס דאצי' באו"כ במקום פנוי⁴⁰⁰ עד מקור כל המקיפים בטה"ע כו', כי ע"י התורה הקדומה שבעצמות א"ס ממש הוא שמתחבר גילוי האור א"ס בקו"ח שעובר בכל האצי'