ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעישכד

שכד

שרש טעם הקרבת ע' פרים החג שהן לנגד ע' שרים דקליפה דעשי' כנ"ל שהן לנגד ע' נפש דיעקב כו' דהיינו שע"י הע' פרים מבררים בהן מבחי' המקיפים דוקא כי הרי בעשי' מאיר שם מבחי' ג"ר דקליפה שהוא בחי' עתיק שנמשכים ממנו י"ג ת"ד דקליפה (ע"ד שנמשכים י"ג ת"ד מבחי' עתיק דאצי' המלובש במו"ס, וז"ש ביום¹⁵² ההוא יגלח בתער השכירה במלך אשור כו' וגם הזקן ושער הרגלים כו', וכמבואר¹⁵³ בגמרא דחלק ובזהר פ' תזריע ולטעם זה נק' מלך זקן וכסיל כו' כי פי' זקן שקנ"ה חכמ"ה דקליפה שנק' כסילות כמ"ש שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כו'), וטעם מספר ע' מבואר למעלה מפני ששרשם מבחי' ז' מדות דתוהו שכאו"א כלול מי' כנ"ל וכמ"ש ואלה המלכים כו' כידוע וד"ל.

אך הנה עדיין י"ל תירוץ הקושי' הנ"ל שבע' פרי החג אע"פ שניתנו להם יניקה בחיצוני' עי"ז מתברר מהם בחי' הפנימי' שנפל מז' מלכים דתוהו כו'. והנה תחלה יש להבין למה דווקא בז' ימי החג בסוכות דווקא מקריבין הע' פרים בשביל הע' שרים ולא בזמן אחר כו'. אך הנה מבואר הטעם למעלה משום דבז' ימי החג מאיר בבחי' הקדושה מבחי' אורות המקיפי' דאימא שהוא בחי' אור גדול ותקיף ביותר ע"כ יש ביכולתם לברר ז' מקיפי' דמדו' דקליפה המלובש בע' שרי' דעשי' ולהוציא הטוב הגנוז בהן משא"כ בשאר ימות השנה שאין ההארה רק בבחי' ז' מדו' דז"א שאינם אורות תקיפי' אינן ביכולתן לברר לז' מקיפי' דקליפה כ"כ, וזהו ענין הז' אושפיזין שנק'¹⁵⁴ ז' רועי' אברהם ויצחק כו' להיותם מבחי' ז' מקיפי' דבינה כידוע וביאור זה ידוע שיש ב' מיני מדות הא' המדו' שנולדי' מן השכל שהן בבחי' הצמצום והקטנות מפני צמצום המשכת השכל להוליד המדה ולמעלה היינו בחי' מדות דז"א שנולדי' מאימא עילאה אבל המדות שבשכל הן המתהווים עם גוף השכל כמו התפעלות אהבה בשכל עצמו שהוא התפעלות שכלי' ונק' חסד דאימא ועד"ז בחי' התפעלות יראה בשכל ונק' גבו' דאימא כו' ועד"ז כל הז' מדות דבינה ולהיותם בבחי' שכל ממש הם רחבי' בהתפשטות יתירה ונק' בשם בחי' מקיפי' על ז' המדות שנולדו מצמצום הארת השכל הנק' ז' מדות דז"א כנ"ל, ונק' ג"כ בשם ז' רועים מפני שמפרנסי' וממשיכים תמיד אור וחיות אל המדות שבלב שנק' בנים לאימא עילאה וכנראה בחוש הטבעיו' של המדו' שבלב כמו האהבה התלוי' בדבר שאם בטילה דבר בטילה ממילא האהבה אבל מ"מ עדיין נשאר בחי' אור המקיף של האהבה כמו שהיא בהרחבה בשכל ואז לא תבטל לגמרי כי תוכל לחזור ולהתעורר בלב כמו הדלקת והבערת הניצוץ מן הגחלת או השלהבת שהוא המשכה מהעלם המקיף לגילוי או"פ כנ"ל כו', אבל אם גם המקיף נסתלק אז יש לה ביטול עולמית (וז"ש אם¹⁵⁵ תעירו ואם תעוררו את האהבה כו' וכיוצא) ועד"ז יש בחי' מקיף לכל מדה מז' המדות

הערות

152. ביום ההוא יגלח בתער השכירה : ראה ישעי' ז, כ.
153. וכמבואר בגמ' דחלק ובזוהר פ' תזריע : סנהדרין צה, ב ואילך. זח"ג מח, ב ואילך. וראה ביאוה"ז שם (עא, ב). דרוש דתער השכירה באוה"ת נ"ך כרך ב' ע' תשעט ואילך.
154. שנק' ז' רועים. . מפני שמפרנסים : ראה סוכה נב, ב. תניא פמ"ב.
155. אם תעירו ואם תעוררו : שה"ש ב, ז. ג, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.