ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחיי שרהשיחה ב90

90

שיחה ב

א. מן הפסוק¹ "ואבא היום אל העין גו'" מעתיק רש"י "ואבא היום" ומפרש "היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ". היינו, דמיתור לשון הכתוב "ואבא היום" — דלכאורה, "היום למה לי"² — ילפינן, שכוונת אליעזר היתה, "היום יצאתי והיום באתי. . שקפצה לו הארץ".

והנה נת' כמ"פ, דכאשר רש"י כותב "מכאן" (ואינו מסתפק בכתיבת הפירוש) — כוונתו בזה לדייק ולשלול, שדבר זה נלמד "מכאן" דוקא ולא ממקום אחר לפני זה (אף שלכאורה קס"ד ללמוד משם דבר זה).

ויש להבין בנדו"ד (שהוסיף "מכאן") — איזה "מקום אחר" שולל רש"י בכתבו "מכאן שקפצה לו הארץ"?

והנה מקורו של פרש"י זה הוא בסנהדרין³, דאיתא שם "שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם. . דכתיב ואבא היום אל העין למימרא דההוא יומא נפק" (וכ"ה בפרקי דר"א⁴ ומדרש תנחומא⁵). אבל במדרש רבה פרשתנו⁶ עה"פ⁷ "ויקם וילך אל ארם נהרים" איתא "ר' יצחק אמר בן יומו" ("בו ביום שיצא משם בו ביום בא לעין"⁸), הרי שהענין דקפיצת הדרך של אליעזר כבר נרמז, לדעת המדרש, במ"ש לעיל "ויקם וילך אל ארם נהרים", שהכניסה אל "ארם נהרים" היתה "בו ביום" ש"ויקם וילך".

ועפ"ז הי' אפשר לומר, שכוונת רש"י במ"ש "מכאן שקפצה לו הארץ" היא לשלול דעת המדרש שילפינן זה מהכתוב "ויקם וילך אל ארם נהרים", ומובן גם טעמו בזה — כי בפשוטו של מקרא אין הכרח בפסוק "ויקם וילך" שהלך בקפיצת הדרך (משא"כ "כאן" שיש יתור לשון דתיבת "היום" כנ"ל).

אמנם אין ביאור זה מספיק, כי זה שרש"י צריך לשלול מקומות אחרים הוא רק כשיש קס"ד בפשוטו של מקרא ללמוד דבר זה ממק"א, אבל בנדו"ד הרי מפשטות הלשון "ויקם וילך" אין משמעות והכרח שקפצה לו הארץ⁹ — ולכאורה אין צורך לרש"י לשלול זה¹⁰.

[ובפרט שגם במדרש ממשיך "הוא דעתי'

הערות

1. פרשתנו כד, מב.
2. רא"ם, גו"א ועוד עה"פ. חדא"ג מהרש"א סנהדרין צה, סע"א. ועוד.
3. שם.
4. פט"ז.
5. ויצא ג.
6. פנ"ט, יא.
7. כד, י.
8. רש"י לב"ר שם.
9. ביפ"ת (השלם) לב"ר שם "דאל"כ וילך וילך למה לי ["וילך וכל טוב גו' ויקם וילך גו'"], ועוד מ"ש דכתיב הכא ויקם ולא בוילך קמא" — הרי בפשטות י"ל, ד"וילך קמא" לא בא לספר הליכתו בפועל, אלא שלקח עמו "(וילך ו)כל טוב אדוניו בידו". ועוד: "וילך אל ארם נהרים" אין פירושו ביאתו לארם נהרים אלא (תחילת) הליכתו לשם (ע"ד "וילך חרנה" — ר"פ ויצא וברש"י).
10. וכן מ"ש בב"ר (פ"ס, ו) עה"פ (כד, כז) "ברוך ה' גו' אשר לא עזב חסדו גו' בדרך נחני ה' גו'" — "ממה שקפצה הדרך לפני הייתי יודע כו'" (וראה בחיי עה"פ. מת"כ לב"ר שם) — שאין הכרח בפשטות ל' הכתוב שם שהיתה קפיצת הדרך. וראה רש"י עה"פ שם "בדרך, דרך המזומן כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.