ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםושאבתם מים בששוןשסח

שסח

מצ"ג, שהגם שבצ"ג יכול להיות ג"כ כלות הנפש (כמו בג' תלמידי רשב"י שנסתלקו באד"ר¹⁵²) הנה זהו מצד עוצם העונג בעריבות ומתיקות¹⁵³ שתרגיש הנפש באלק"ח¹⁵⁴ ותגעל הנפש את הבשר כו' (כמ"ש באוה"ח¹⁵⁵ כו') ואין זה רק מצד גילוי היחידה ולא נגע עדיין לתוכיות נקודת הלב שהוא בחי' עצמיות היחידה משא"כ בבע"ת שהצעקה אצלו הוא מצד ההיפוך והמנגד נוגע לעצמיות נקודת הלב שהוא בחי' עצמיות היחידה כו', וזהו"ע חילא יתיר דבע"ת שגבוה מצ"ג כמארז"ל במקום שבע"ת¹⁵⁷ צ"ג אין יכולים לעמוד¹⁵⁶ כו', ובחי' חילא יתיר זה נק' ארי' שהוא למעלה מבחי' זאב שהוא בחי' צ"ג כנ"ל.

והנה ¹⁵⁸ זהו כוונת מארז"ל דריסת זאב בדקה¹⁵⁹ ודריסת ארי' בגסה, כי הנה דקה הוא בחי' דקות הרע דנוגה שהו"ע תאוות היתר, אבל בחי' גסה הוא גקה"ט (והיינו בחי' גסות הרע דנוגה שהוא מקור לגקה"ט שהו"ע כמו תאוות היתר ברשפי אש שמזה יוכל לבא לכלל איסור ח"ו¹⁶⁰ כמבואר במ"א), והנה ע"י רשפי אש האהבה דצ"ג לא יוכל להתהפך רק בחי' דקות הרע דנוגה לקדושה (והו"ע חולין שנעשו על טה"ק כנ"ל¹⁶¹ אבל ע"י תוקף הארי' דבע"ת שנק' ארי', יוכל להתהפך גם גסות הרע ויוכלל בקדושה ולכן זדונות נעשו לו כזכיות¹⁶² כו', והו"ע ההתהפכות מטמא לטהור כו'. והנה עם הנ"ל יובן ענין ההפרש בין שבת ליוהכ"פ שנק' שבת שבתון, כי שבת הוא ע"ד הבחי' דצ"ג שמהפך מבחי' חול לבחי' קודש משא"כ יוהכ"פ הוא ע"ד הבחי' דבע"ת שמהפך מטמא לטהור כו' ולכן הוא יום סליחת העוונות וזדונות נעשו לו כזכיות, והטעם לזה הנה מבואר למעלה שבחי' שבת הוא בחי' העלי' לבחי' חכ"ע הנק' קודש (כידוע דחכ' הוא בחי' קדוש¹⁶³ מלה בגרמי' כו' וכנ"ל), אך ביוהכ"פ נעשה עלי' יותר גבוה, והיינו לבחי' קדש הקדשים שהוא בחי' פנימי' הכתר והוא ענין בחי' הי' הוא ושמו בלבד¹⁶⁴, ולכן כל העבודה¹⁶⁵ דיוהכ"פ הי' בהיכל ק"ק כו', ולכן גם כל השבתות מתעלים ע"י יוהכ"פ לבחי' קדה"ק כו', ולכן

הערות

152. בג' תלמידי רשב"י שנסתלקו באד"ר : זהר נשא קמד, א-ב.
153. בעריבות ומתיקות . . כמ"ש באוה"ח : ראה שם ר"פ אחרי ד"ה א"י עז"ה. מובא בכ"מ בדא"ח ומהם מאמרי אדה"א בראשית ע' קעו. וש"נ. תו"ח תרומה ח"ב שו, א. וש"נ.
154. באלק"ח : בבוך 73: באלקים חיים.
155. באוה"ח : ה: באוה"ח הק'. כ"ק אדמו"ר מהר"ש מחק תיבת הק'. ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 508 סל"ג. פלח הרמון וישלח צה, סע"ב. בא ס"ע קט. מג"א ע' שפה. פסח ע' סא. תזריע ע' קמז.
157. שבע"ת : בבוך 810: שבע"ת עומדים
156. במקום שבע"ת . . לעמוד : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח.
158. והנה : ע"פ בוך 73, 810 שמתחיל כאן פיסקא חדשה. וכן לקמן בהקיצור מתחיל כאן פיסקא חדשה.
159. דריסת זאב בדקה : ראה חולין מב, א (במשנה).
160. תאוות היתר . . איסור ח"ו : ראה שע"ת ג, סע"ד ואילך.
161. כנ"ל : ה: כנ"ל).
162. זדונות נעשו לו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
163. קדוש : בבוך 810: קדש.
164. הי' הוא ושמו בלבד : ראה לעיל מאמר ד"ה שיר המעלות ממעמקים הערה 56.
165. כל העבודה : לקמן בהקיצור כאן: עיקר העבודה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.