50
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא רק על הארון, ולא על הכלים האחרים.
וכנאמר במפורש במדרש רבה*: ,מעולין משבט לוי משפחת קהת, שהיה בן לוי נותן משאו או הקרשים או הבריחים או האדנים או כל דבר על העגלות, אבל משפחות קהת היו טוענין בכתפיהם, שלא היה להם רשות ליתן הארון על העגלות, שנאמר ולבני קהת לא נתן...", ומכך מובן, שהטעם העיקרי ל,ולבני קהת לא נתן (עגלות)", הוא מפני הארון, ,,שלא היה להם רשות ליתן הארון על העגלות" - דוקא על הארון חלה המצוה ,בכתף ישאן"".
ולפי המוסבר במפרשים'? על ההלכה
המופיעה לאחר מכן ברמב"ם ,כשנושאין אותו על הכתף נושאין פנים כנגד פנים, ואחוריהם לחוץ ופניהם לפנים", שהמקור לכך הוא מדברי המדרש רבה*', האומר בהמשך: ,ועוד בדבר אחד היו מעולין... בני קהת היו מהלכים אחוריהם ופניהם לארון, כדי שלא ליתן אחור לארון". ויוצא מכך, שהמקורות של שתי ההלכות ברמב"ם הם באותו מדרש, שבו שני ענינים אלו מופיעים בזה אחר זה.
לפי זה מובן מדוע מציינים במספר מקומות את בני קהת כ,טועני הארון"?, למרות שנשאו גם את שאר כלי הקודש: אין זה רק מפני שהארון חשוב וקדוש ביותר מהכלים האחרים', אשר משום כך הם נקראים על שמו, אלא מפני שזה היה עיקר המצוה, ,טועני הארון".
הערות
- 1. יכולין להרבות בלוים כדי שישאהו בטוב וא"נ בעגלים כמו הקרשים. ואכ"מ.
- 8. במדב"ר פ"ה, ח.
- 9. וראה גם במדב"ר פכ"ב, ד ותנחומא מטות ג: וכלי הקודש זה הארון שנאמר כי עבודת הקודש וגו'. ומזה מוכח* דס"ל דפסוק הנ"ל קאי בעיקר על הארון (אבל ראה פי' מהרז"ו לבמדב"ר שם).
- 0. ראה שו"ת שואל ומשיב (מהד"ק ח"ג סו"ס נג): במ"ש הרמב"ם הל' כלי המקדש .. ולא נמצא מקורו והגאון מוהר"ם ז"ל מליובאוויטש אמר שכן מבואר במדרש רבה פ' במדבר ודפח"ח.
- 5. - ולהעיר שמזה משמע שבאתרי' דבעהמ"ס
- 6. *) דרשה הנ"ל הובאה גם בסוטה מג, א ובספרי עה"פ מטות לא, ו. אבל משם אין ראי, כי לא הובא הפסוק דפרשתנו (בסוטה שם לא הובא שום פסוק ע"ז: ובספרי מביא הפסוק (שבסוף פ' במדבר) ,ולא יבואו לראות כבלע את הקודש גר'").
- 7. נשא ג שיחות 59
- 8. שו"ת שו"מ ,חזרו" מאמרי הצ"צ. ואולי הפי" שהצ"צ ענה זה לא' ששאלו המקור להנ"ל. ולהעיר שתשובה הנ"ל נכתבה ,להרבני המופלג מה' משה מיאסע" ומלשון התשובה משמע שזהו חלק ממ"ש ה,שואל" לבעהמ"ס שואל ומשיב. ויתכן שהשואל הי' החסיד הידוע ר' יצחק משה מיאס - ראה אודותו לקו"ד ח"א כט, ב. בית רבי סוף ח"ב (קו, א). ועוד. - וכ"כ גם בחידושי הרד"ל. והרש"ש לבמדב"ר שם. וכן מפורש במאירי ע"ז כד, ב. וראה צפע"נ דלקמן הערה 70.
- 1. הל' כלי המקדש שם הי"ג.
- 2. במדב"ר פ"ה, א. פרשתנו פ"ו (א; ב (בסופו); ד; ח). ועוד.
- 3. להעיר גם מבמדב"ר פ"ה שם (בסופו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות 168 מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות 226 מאותו ספר סוטה מג, רע"א
- לקוטי שיחות 1103 מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות 123 מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות 104 מאותו ספר סוטה מג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו סוטה מג, רע"א
- אגרות קודש ה'תסד ע"ז כד, ב
- לקוטי שיחות 29 מאותו ספר ע"ז כד, ב
- לקוטי שיחות 196 מאותו ספר ע"ז כד, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז ע"ז כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז ע"ז כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז. ע"ז כד, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז ע"ז כד, ב