123
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הדדי) מצינו בגמרא *י ג' תירוצים :
א) ,שמשון שנתגנה בה [ופירש"י: .שנשא מבנות פלשתים האסורות לו"] כתיב בי' ירידה, יהודה שנתעלה בה [ופירש"י ; ,שמשם גולדו פרץ וזרח שהעמידו מלכים וגביאים בישראל"] כתיב בי' עלי' ".
ב) ,שתי תמנאות הין< חדא בד ירידה וחדא בעלי'".
ג) ,חדא תמנה הואי, דאתי מהאי גיסא ירידה, ודאתי מהאי גיסא עליי ".
לפי"ז יש להקשות עוד על פירוש רש"י הנ"ל :
מדוע בחר רש"י בתירוץ השלישי (שבגמרא) ובמה הוא עדיף משני התירוצים הקודמים לו, מאחר שגם הם מוסברים לכאורה ע"ד הפשט*?
\ישב ג
(ובפרט דמזה שהם מוקדמים בסדר התירוצים שבגמרא, משמע שהם קרוד בים למשמעות הכתובים יותר מתירוץ השלישי "' -- וא"כ עוד יותר תמוה: דוקא רש"י, המפרש לפי ,פשוטו של מקרא", מביא ומעדיף את התירוץ האחרון ':).
ג. והביאור בכ"ז:
בפירושו של רש"י עה"פ שלפנינו אין המכוון (העיקרי) בו ליישב את הסתירה לל' ,עולה" הנאמר גבי יהודה (מל' ,וירד" בשמשון -- מכיון שאין התלמיד יודע עדיין מסתירה זו), אלא לתרץ מה שיש להקשות ולתמוה על לשון זו עצמה: לאיזה טעם הוצרך הכתוב לתאר את הליכתו של יהודת לתמנה בל' עלי' דוקא! כלומר: למה מדייק הכתוב שהוגד לתמר כי חמי' ,עולה תמנתה" -- וכי יש איזה נפ-
הערות
- 1. *ד) סוטה י/ א. וראה ירושלמי שם פ"א הייח,
- 8. ורק לפעמים (במקום ספק ?) מוסיפים סימן בשם וכמו ארם נהרים וארם צובה. -- וי"ל שמפ"ז בא פ" זה רק בתור פי' שני ולא -- עקרל
- 9. ת" הא' שבגמרא -- מוכח שיש לאמד רו בפשוטו של מקרא ממה שרש"י בכ"מ מפרש על" וירידה -- במעלה וחשיבות (ראה להלן ס"ך, וראה רש"י שמות לב, ז. לג, א. במדבר טז, יב. דברים א, מב).
- 4. ותירוץ הב' -- נוסף על המובן בפשטות ששייך לומר כן בפשוטו של מקרא, הרי יש הוכחה לזה מפשש"מ מהמפו' ביהושע (טו, י. שם, נז, יט, מג) שהיו שתי תמד נאות, אחת בחלקו של יהודה ואחת בחלקו של זן ושמשון היי ממשפחת הדני (שופטים יג, ב) והי" במחנה דן (שם, כה) והנה משמע ביהושע (שם) שזו שבחלקו של יהודה היתה נקראת תמנה, וזו שבחלקו של דן היתה נקראת תמנתה, וזה מתאים עם מש" מעות הכתובים בפרשתנו ובשופטים, כי בכ"פ שנזכרת .תמנתה" בפרשתגו לכאורה פירושו לתמנה, וששם העיר ה" תמנה, משא"כ בשמשון אאל"פ כן (ראה שופטים
- 5. יד ב, שם, ה ,כרמי תמנתה") ולפייז מוכח ביותר כהתי' ששתי תמנאות הין. -- אבל לפרש"י כאן עכצ"ל שתמנה אחת היא ששינוי כהנ"ל בשמות -- רגיל הוא (ובפשטות -- שלכן אין רש"י צריך לעורר עדיז). וייל שכבר יודע זה התלמיד מעצמו בלמדו : פניאל פנואל (וישלח לב, לא. שם, לב).
- 6. לכאורה פשוט דאין להביא ראי' ממדינים מדנים שבפרשתנו (לז, כת, שם, ל) -- כי ע"ד הפשט (משא"כ להש"ס סוטה מג, א) שתי אומות הן (ח"ש כה, ב) ולא הוצרך רש"י לפרש זה כיון שכבר פ7" לפני זה (פרשתנו שם, כח) שנמכר פעמים הרבה -- אבל מפורש בפרש"י (שם) שהתד מדינים מכרוהו למצרים, וא"כ גם מכאן ראי".
- 0. כי אף שהלימוד בגמרא הוא ע"ד הדרש והרמז כו', הרי מובן שבדרך הדרש ג"כ יש להקדים הפי' שהוא יותר מסתבר לפי משמעות הכתוב.
- 1. והוא האחרון גם בירושלמי (שם), משא'יכ התיי הראשונים הם שם בסדר הפוך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.
- לקוטי שיחות 168 מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות 226 מאותו ספר סוטה מג, רע"א
- לקוטי שיחות 1103 מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות 104 מאותו ספר סוטה מג, ב
- לקוטי שיחות 50 מאותו ספר סוטה מג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו סוטה מג, רע"א