ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב241

241

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

(שאין לזה קץ ותכלית"), והם ,דברים הסתומים" (,הנסתרות לה' אלקינו"") בערך לההלכות עצמן שהם (כנ"ל מאדה"ז) ,הנגלות לנו ולבנינו".

ג) אח'כ מפרט הרמב"ם סוג נעלה יותר ב,דברים הסתומים" שבתורה - ,וישיגו דעת בוראם", ההשגה בעניני מעשה מרכבה** עד להשגת ,דעת בוראם", שהיא סתום מהנברא, כמו שהאריך הרמב"ם בהלכות יסודי התורה* שאי אפשר לאדם להשיג אמתת המצאו של הבורא. וכן בנוגע לדעתו*.

ד) כפי כח האדם -- יש לומר, שכוונת הרמב"ם היא [לא (רק) להגביל השגת האדם בזמן ההוא שהיא רק ,כפי כת האדם" (כי, כנ"ל, מאי קמ"ל) -- אלא להיפך]: דמכיון ש,לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", לכן תהי' ההשגה בשלימותה, ,כפי כת האדם" -- כלומר: כדבעי* - ככל יכלתו של האדם.

ולכל זה מביא הרמב"ם ראי' מתורה שבכתב -- ,שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים": מכיון שהארץ תהי' מלאה ב,דעה את ה'", הרי שוב אין מקום לאיזה עסק וענין אחר (דאל"כ לא שייך לומר ע'ז ,מלאה'), ומזה -- ד,לא יהי' עסק כל העולם (הארץ:י) אלא לדעת את ה' בלבד".

זה עפ"ז מובנת ג"כ הוספת הרמביים כאן ,,כמים לים מכסים":

מאחר שאין שום עסק אחר כ"א ,לדעת את ה' בלבד", והיינו ש,דעה את ה'" תהי' באופן של עסקי, ועסק היחידי, לכן, נוסף על שהאדם מלא מ,דעה את הי

-- שזה אפשרי גם כשהם שני דברים: האדם וענין שני -- ,דעה את ה" - וכידועה הדוגמא: דגים ומי הים, שהמים הם חיות הדגים ובכ"ז הם שני דברים (ועד שלדעת תכמים* -- דגים חוצ"

כ"א שה,דעה" נעשית כל מציאותו, בפועל ובגלוי,

וזה ,כמים לים מכסים", דנוסף על שהארץ תהי' מלאה מ,דעה את ה'" עוד זאת שיהי' באופן ד,כמים לים מכסים". דכמו שאין רואים קרקעית הים ולא כל הברואים שבים, כ"א רק המים המכסים על הבל -- כמו כן לא יהי' נראה שום מציאות אחרת בארץ, כ"א רק הענין ד,דעה את ה".

ויומתק בפרט ע"פ דעת רשב"ג% דכל שהוא מבריית המים אינו חוצץ, והיינו דמכיון שברואי הים נבראו מן המים*,

הערות

1. 7') ל' הכתוב -- נצבים כט, כח,
8. ראה בארוכה בזה לקו"ש חכ"ו ע' 117 ואילך.
3. )9 פ"א ה"ט ואילך. ועוד.
00. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב. הלי תשובה ספ"ה -- הובאו בשער היחוה"א פ"ז (אלא ששם עיקר הכוונה לידיעת דברים ולא לשכל והבנה -- משא"כ בשער היחוה"א פ"ח).
1. ראה כתובות סז, רע"א.
2. ראה לקמן סעיף יגדיד.
7. י"א ניסן ואחש"פ תשמ"ה
8. שיחות ו24
3. ראה לקו"ש שבהערה 19. וש"ני
4. ת"ק במשנה מקואות וידים שבהערה הבאה (ראה מפרשים שם).
5. מקואות פ"ו מ"ז. ידים פ"ב מ"ב. -- אלא שאין הלכה כמותו (נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב) -- אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתוי"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטחרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
6. ראה חולין כז, ב.

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 129 לקו"ש חכ"ז ע' 241
לקוטי שיחות 174 לקו"ש חכ"ז ע' 241
לקוטי שיחות 5 לקו"ש חכ"ז ע' 241

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.