ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א205

205

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אך ענין זה של ,נפל ומת" הוא הוכחה לכך ששכר (ענין צדדי הבא על ידי ה)מצוה (ואפילו מפירותיהן). אין בעולם הזה. ולכן לומדים מכך ש,שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" - לפי רבי יעקב לגבי כל המצוות, ולפי הרמב"ם% רק לגבי מצוות שבין אדם למקום, כדלעיל.

יא. תח'לת וסוף מסכת חוליץ - התכלית: העלאת ה,חולין" ל,קדשים"

ויש לומר בדרך הרמז: מסכת חולין היא בסדר קדשים, וכפי שנאמר מספר פעמים, ההוראה הנלמדת מכך היא, שגם ה,חולין" של יהודי הם ,,קדשים" יחסית לעולם.

קיום ענין זה בגלוי נרמז בתחילת המסכת ובסופה:

6) כן י"ל דהרמב"ם למד דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מזה דר"י ,מעשה חזא"*, אבל ס"ל דאין מהמעשה הוכחה לכבוד או"א, כי י"ל דלא הי' בדעתו להביא הגוזלות לאביו רק לקחן לצורך עצמו** (כמ"ש בפנ"י קדושין שם ד"ה התם. וראה לב ארי סוף חולין עד"ז. ובמעשה רוקח שם דעדיין לא קיים מצות כבוד אב, דזה שהלך להביא גוזלות הוא רק הכשר מצוה. וראה חת"ס שם ד"ה היכן ואילך. ועוד). או י"ל כיון שבתוספתא סוף חולין הובא מאמר ר"י רק בשילוח הקן.

תצא א

המסכת פותחת בענין ,הכל שוחטין" - שחיטה (ובמספר מקומות% אף נקראת המסכת כולה ,,שחיטת חולין") שענינה הוא, כנאמר בגמרא* ,אין ושחט אלא ומשך" - וזהו ההסבר בפנימיות הענינים להיתר השחיטה:

הרי זו שאלה כיצד מותר לשחוט בהמה, הרי מצערים9 בעל-חיים, אשר לפי מספר דעות" זהו איסור מדאורייתא?

אך כיון שהשחיטה'? היא ,ומשך""*7 - מושכים את הבהמה מרשות אחת לאחרת, לדרגה גבוהה יותר, לכן מותר הדבר.

ענין ה,משיכה" הוא, שהבהמה היא בדרגת חי, ועל ידי השחיטה היא יכולה ליהפך לדם ובשר כבשרו של האדם'? -

הערות

1. *) וכ"כ בשושנים לדוד ריש מס' פאה (הובא ב,תוס' אנשי שם" שם) אלא שלדעתו ס"ל כן גם בכבוד או"א.
2. **) ור' יעקב ס"ל דמכיון שהלך להקן תיכף אחר ציווי אביו מעשיו מוכיחים שעלה להביאם אל אביה ובסתמא - אין לומר שתומ"י נמלך.
7. פרש"י עה"ת (בראשית א, יב) ובש"ס (ברכות ו, א). ועוד.
8. חולין ל, ב.
9. ראה רמב"ם הלכות תפלה שם ,לא הל מתיר לנו שחיטה כל עיקר". ועד"ז בפהמ"ש ברכות שם. רמב"ן בפרשתנו עה"פ. שו"ע אדה"ז הל' עוברי דרכים וצער בע"ח ס"ד. וראה מו"נ ח"ג פמ"ח. וראה שם ספי"ז.
0. ראה בהמצויין בהערה הקודמת (ובמ"מ לשו"ע אדה"ז שם). שד"ח מערכת הכללים מערכת צדיק כלל א. וראה שם כלל ב.
1. ולהעיר דבדגים אף שאין בהם שחיטה נאמר בהם ,,אסיפה במקום שחיטה" (חולין כז, ב) כי בכל דבר חי צ"ל ,ושחט - ומשך", אלא להיות שדגים הם במדרי' נעלית (בחי. גופא), לכן מספיקה בדידהו אסיפה (במקום שחיטת) - ענינו ברוחניות ראה לקו"ש ח"ד ע' 1294 ואילך. וש"נ.
71. להעיר מביאור קנין משיכה - בסהמ"צ להצ"צ מצות לדון במו"מ.
2. וכידוע דתכלית כל נברא שיעלה למעלה ממדרי' עצמו, מובא בכ"מ בשם העיקרים - ראה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.