ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א96

96

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יוצא, שה,נצחיות"" של בעלות הלויים9 על חברון רבה יותר מכל שאר חלקי ארץ ישראל: א) יותר מנחלתם של בני ישראל, שאין בה מעלה של ,גאולת עולם". ב) יותר משאר ערי הלויים, שאין עליהן בעלות פרטית"?.

1) ומש"כ בסוטה (מח, ב) דמשחרב ביהמ"ק ראשון בטלו ערי מגרש - יש לומר הכוונה להפרטי דינים הקשורים בזה, כיון שלא היו כל ישראל על אדמתם. ובכלל לא עלו רוב ישראל. אבל לא מצאנו החידוש גדול - דאינו שייך עוד להלוים, ואין ללוים ערים לשבת ועוד! ובשינוי עקרי מכל ארץ ישראל דלא בטלה בעלות הפרטית דכל אחד (ראה לקו"ש ח"כ ע' 309). אבל ראה שו"ת צפע"נ ווארשא סי' נד. צפע"נ מכות ז, א בגליון ד"ה מנה"מ (הובא בצפע"נ עה"ת מסעי לה כט). צפע"נ עה"ת בהר ע' רמח.

2) משא"כ הכהנים בערים שלהם (וחברון - כביהושע כא, יג. ב"ר הנ"ל) אין זה רק מחמת הכהונה ולא מעצמם, דיש מציאות שישתנו דהיינו חלל דאין עליו שם כהן אבל גבי לוים .. נמצא דגבי לוים שייך נחלה ולא גבי כהנים (צפע"נ תרומות בהשמטות סב, א. עיי"ש ועד"ז כתב בכ"מ: שו"ת צפע"נ שם סי' פד. מכתבי תורה מכתב פז. ועוד).

*62) להעיר משו"ת צפע"נ שם מסו"ס רטו: ועי' בספרי פ' מסעי דמבואר דערי מקלט נוהג גם בזה"ן*. וע"פ הנ"ל (בפנים והערה 61) י"ל דקולט מצד ערי הלוים (אלא שצ"ע אם צ"ל דיורי לוים (עכ"פ רובם) בפועל. וראה מכות י, א: נתמעטו כו'. ובצפע"נ שם). אבל בצפע"נ הנ"ל (סוף הערה 1 כתב להיפך (ע"פ סוטה שם), שקליטתם לאחרי בית ראשון הוא רק מצד ערי מקלט, ולא מצד ערי הלוים.

חיי שרה א שיחות 9

4 לויים - אחדות

ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:

הטעם הפנימי לכך שערי המקלט צריכות להשתייך ללויים'"",

הוא - בדומה לטעם המובא בספר החינוך, כדלעיל בסעיף ד' - משום שהענין קשור בהגנתו ובכפרתו של ההורג נפש בשגגה.

חטאו של ההורג נפש הוא כפול: חטא ופירוד% בין אדם למקום, ובי ן[ אדם לחבירו.

ולכן הוא מתכפר באמצעות ערי המקלט, שהן ערי הלויים. לוי נקרא על שם .ילוה"% - קישור וחיבור (חדש - הפעם ילוה), ההיפך מן הפירוד. שזהו מהותם של הלויים:

א) ,הובדל לעבוד את ה' לשרתו", ותפקידם הוא ,להורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים". מצד התקשרותם עם הקדושר-ברוך-הוא, היותם ,חלקו ונחלתו"*, הם מביאים לידי כפרה ותיקון על החטא והפירוד שבין אדם למקום של ההורג נפש,

**62) וראה תורת לוי"צ (למכות יא, א) ע' קצב עוד טעם ע"פ קבלה.

5 רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.

הערות

1. *) וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 151 הערה 7 ובהנסמן בשוה"ג שם.
3. היפך מצוה - ל' צוותא וחיבור (לקו"ת בחוקתי (מה, ג). וראה תניא מהדו"ק (קה"ת, תשמ"ב) ספמ"ט).
4. ויצא כט, לד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.