ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א132

132

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

106 לקוטי

א. .חטא משפט מות - ותלית אותו על עצ"

בקשר לפסוק שבפרשתנו' ,וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ", ידועי, שבהספד אשר הספיד האריז"ל את הרמ"ק (רבי משה קורדבירו) הוא פירש פסוק זה כך:

,וכיי יהיה באיש חטא משפט מות, פירוש שיחסר (חטא מלשון חסרון) טעם משפט מות, כי לא פעל רע ולמה ימות, ותלית אותו על עץ - מחמת עץ הדעת שגזרי מיתה, בשביל כך מת".

בפשטות נראה* שתוכן דרשה זו הוא

1 כא, כב.

2) יעדות דבש ח"ב (דרשות בק"ק אה"ו דרשה ב' בסופה (בדפוס ווארשא - קכו, ג)). חיד"א - נחל קדומים פרשתנו עה"פ ובדברים אחדים דרוש כ (קז, סע"ד). ועיין ג'כ של"ה דרוש להספד רט, ב בשם התיקונים (ראה תקו"ז בהשמטות ת"ה (קמא, ב), הובא ביערות דבש שם). ולהעיר ג"כ משל"ה פרשתנו שפד, ב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 176 ואילך. - ולהעיר אשר בש"ך עה"ת עה"פ פי' להיפך, שאין לתלות מיתת הצדיק ,על העץ". ע"ש.

3 ל' היערות דבש. ובנחל קדומים - בשינוי לשון. וראה לקמן הערה 5.

4 אולי צ"ל: שנגזר.

65 וכן משמע בדברים אחדים שם שמוסיף (על ל' היע"ד) ,בלומר בעטיו של נחש". וכן בנחל קדומים שם: ותלית אותו על עץ ר"ל בעטיו של נחש. - אבל ע"פ המבואר לקמן בפנים עכצ"ל שכוונתו רק בכללות ולא שזהו אותו הענין ממש.

כמאמר חז"ל5 ,,ד' מתו בעטיו של נחש" - כשם שארבעה אלו לא חטאו, ומתו רק מפני ה,נחש", מפני חטא עץ הדעת (בעצתוי של נחש) ,נגזרהל גזירת מיתה על כל תולדותיו של אדם הראשון" - כך היה אצל הרמ"ק, שהוא .והומת" רק מפני ,עץ הדעת".

ויש לומר, שלא זו בלבד שהאריז"ל דורש פסוק זה לענין .מתו בעטיו של נחש", אלא הוא מחדש בכך משמעות חדשה.

ב ,עץ"- האפשר לגזירה על המיתה

ראשית יש להבהיר את ההבדל בין שני הענינים הללו: הגמרא אומרת ,מתו בעטיו של נחש", ואילו האריז"ל מפרש ומסביר את הפסוק ,ותלית אותו על עץ". ההבדל ביניהם אינו לשוני בלבד, אלא תוכני:

בביטוי ,עטיו (עצתו) של נחש", אשר יעץ לחוה לאכול מעץ הדעת, מדובר על רע, עצה למעשה חטא ואילו המילים ,ותלית אותו על עץ",

הערות

1. ולהעיר שגם בשל"ה שם לא הובא מחז"ל ,בעטיו של נחש". 6 שבת נה, ב. ב"ב יז, א.
7. רש"י שבת וב"ב שם. רבינו גרשום ב"ב שם. 8 ל' רש"י ב"ב שם.
9. להעיר מר"ג לב"ב שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.