ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לוישבשיחה א177

177

לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף"¹¹.

אבל אין זה מחוור בלשון חז"ל הנ"ל. כי אף שהלשון "בקש יעקב כו' קפץ עליו כו'" בנוגע ליעקב, הי' אפשר לפרשו (בדוחק עכ"פ) שהבקשה היתה חסרון וכעין חטא, הרי המשך הלשון "צדיקים מבקשים לישב בשלוה" משמעו, שזהו המבוקש של צדיקים בכלל — ומכיון שנקראים בשם "צדיקים", פשיטא שהכוונה לצדיקים אמיתיים שאין בהם חטא ועון ח"ו — וא"כ איך יתכן שבמבוקשם של הצדיקים ("לישב בשלוה") יהי' ענין של חטא וחסרון?!

— לפי הגירסא במדרש¹⁰ "בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין כו'", אולי אפשר לפרש שאין המדובר בתור כלל לכל הצדיקים, אלא רק בנוגע צדיקים מסויימים — שבשעה שיושבים בשלוה ומבקשים (להמשיך) לישב בשלוה, אז "השטן בא כו'"¹², אבל לפי הגירסא הנ"ל¹³ "צדיקים מבקשים לישב בשלוה" — משמעות הענין היא, שזוהי הנהגתם של צדיקים בכלל.

ועם היות שמצינו בתורה ענין של חטא — עכ"פ "חטא" בדקות — גם אצל צדיקים — מ"מ, נוסף לזה שאין זו מילתא דשכיחא בצדיקים [ועאכו"כ בנוגע ליעקב, בחור שבאבות¹⁴, נוסף לזה שבכלל — האבות הן הן המרכבה¹⁵, ומפורש בחז"ל¹⁶ שהאבות לא שלט בהן יצר הרע] — הרי מובן שלא יתכן לומר, שזהו מבוקשם הרגיל של צדיקים, רגילין להתנהג באופן בלתי רצוי!

ועכצ"ל, דזה ש"צדיקים מבקשים לישב בשלוה" אינו ענין שלילי, היפך הרצוי, אלא אדרבה — הנהגה המתאימה לצדיק וחלק משלימות עבודתו.

ולפ"ז צריך ביאור לאידך גיסא — מאחר שזוהי הנהגה מתאימה לצדיקים (היינו שזהו בהתאם לרצונו של הקב"ה), מדוע "אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז" (שאין הקב"ה ממלא מבוקשם לישב בשלוה, ואדרבא בא הפכו צרה ורוגז, וכמו שמצינו ביעקב ש"קפץ עליו רוגזו של יוסף")?

ג. ולהוסיף:

לפי גירסת המדרש "בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה כו' השטן בא ומקטרג כו' תדע לך כו' יעקב אבינו ע"י שבקש כו' נזדווג לו שטנו של יוסף" — יש לתרץ, דזה ש"נזדווג לו שטנו של יוסף" לא בא כעין עונש על מבוקש בלתי רצוי, אלא רק מצד קטרוגו של השטן.

וכמו שמצינו כמ"פ ענין של קטרוג

הערות

11. ואף שהי' צ"ל פרעון שטר חוב דבברית בין הבתרים (כמו שהביא רש"י בפ' וישלח לו, ז) — הרי אין הכרח שיהי' ע"י "רוגזו של יוסף". וכן זה שיעקב נענש שפירש יוסף מאביו כ"ב שנה כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד או"א (מגילה יז, א. פרש"י פרשתנו לז, לד. רש"י ישן ס"פ תולדות) — ה"ז טעם רק על עצם הפרשתו מאביו, אבל לא על ה"רוגז", הצער שהי' קשור לזה, עד שיעקב לא הי' יודע שיוסף חי — ראה מפרשי רש"י פרשתנו שם, לג. וראה לקו"ש ח"י ע' 130, 133 ואילך. וש"נ.
10. ב"ר שם.
12. כן פי' ביפה תואר (השלם) ונזר הקודש (השלם) לב"ר שם. ועוד.
13. שבפרש"י. וראה חילופי נוסחאות בב"ר הוצאת תיאדור.
14. ב"ר רפע"ו. וראה גם זהר פרשתנו קפ, א. ועוד.
15. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ועוד.
16. ב"ב יז, רע"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.