ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג34

34

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

האדם, אופני רפואה? וכדומה, כיון שהם חלק בתורה שבעל פה הרי גם הם*? נכללים? בנצחיות התורה, אשר אינה משתנה*.

לפי זה יש להבין את הנאמר לגבי כמה סגולות ורפואות שבתורה שבעלפה, שבימינו הן שונות מאשר בימים ההם (בתקופת הגמרא וכדומה), כי השתנה טבעם של בני אדם39?

חג השבועות ג שיחות 41

לגבי ענינים = המהווים איסור שהסבירו ואת חכמים מפני סכנה מסויימת -

ולדוגמא: דינם של מים מגולים אשר ,אסרום חכמים שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס"\3 - מובן, שהרי זה כאילו נאמר בתורה במפורש שהאיסור חל במקום ובתקופה שבהם נפוצים נחשים?, ומשום כך ,עכשיו שאין נחשים מצויים בינינו - מותר"יי. וכך לגבי ענינים אחרים דומים.

וזאת בדומה לכך שאין סתירה בין נצחיות התורה לבין הימצאותם של מצוות ודינים רבים אשר חובתם חלה רק בזמן ומקום מסויים - כמו מצוות התלויות ביום, בזמן שבית המקדש קיים, מצוות התלויות בארץ וכדומה, כי התורה עצמה קבע מלכתחילה זמן ומקום מסויימים לקיום המצוה, בדומה למצוות עשה שהזמן גרמא.

אבל עניני הרפואה והסגולה בתורה, שאותם לא הגדירה התורה בהגבלות של זמן ומקום, אלא הם נאמרו באופן כללי - שכאשר מתנהגים באופן מסויים זוהי סכנה, ואילו נוהג אחר הוא רפואה וכדומה - כיצד ייתכן לומר שאלה אינם

הערות

7. להעיר מצפע"נ על הרמב"ם הל' שבת פ"י הכ"ה בהשמטות ,דזה הוי ספר רפואות מה דמבואר בפסחים דף נ"ו (רע"א) דזה ג"כ הוה מסיני". וראה שו"ת צפע"נ (דווינסק ח"א סי"ד): ,רפואת הנזכרים בגמ' זה גדר חלק מן התורה שבע"פ המסור לנו בקבלה ובאמת זה גדר ספר רפואות אשר מבואר בפסחים .. ולא כמ"ש הרמב"ם בפה"מ בפסחים". ע"ש בארוכה.
8. ראה לקוטי לוי"צ - אגרות-קודש ע' רסו: שכל מה שנאמר בתושב"כ ובתושבע"פ הן בהלכה והן באגדה .. כולם ממש אמר ה' ובאותו הלשון ממש שנאמרו כמו שהוא ממש.
9. להעיר מרבינו בחיי פתיחה לפירוש התורה, שבילי אמונה הנתיב השמיני ובכ"מ - דכל החכמות כלולות בתורה ובאות ונמשכות ממנה. וידועה הראי' מר"י בן חנניא (בכורות ח, סע"א ואילך). ועוד. וראה לקו"ש חי"ב ע' 197 ואילך (ובמכתב שלאח"ז).
29. ומ"ש בכ"מ (ר' שרירא גאון (אוצר הגאונים גיטין תשובות סשע"ו), הרמב"ם במו"נ (ח"ג ספי"ד), ר"א בן הרמב"ם מאמר על דרשות רז"ל (נדפס בהקדמת עין יעקב דפוס ווילנא)) לכאורה דלא כהנ"ל - נתבאר בשיחות חגה"ש וש"פ נשא תשמ"ג.
0. ראה רמ"א אה"ע סקנ"ו ס"ד. מג"א או"ח סקע"ג סק"א. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קעט. ובכ"מ. וראה שד"ח כרך א רי, א ואילך. כרך יו"ד ע' קצד [ב' רו, א].
1. שו"ע יו"ד ר"ס קטז.
2. כמפורש בתוד"ה חדא בסופו (ע"ז לה, א) ובמג"א או"ח ר"ס תסח הטעם, כי ,מתחלה לא נאסר בכל המקומות רק במקומות שיש נחשים וכן כל כיו"ב". וראה גם ט"ז יו"ד שם ובסקט"ו סק"י. ולהעיר מפתחי תשובה שם בשם השל"ה דמ"מ שומר נפשו ירחק מהם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.