ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א116

116

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1% לקוטי

,יפרח" ,פרח" לפני כן איננה לפרח כפשוטו.

משמעותם של הביטויים ,יפרח, פרח" (בלשון פָעַל) המופיעים בקשר לאילן היא ,לבלוב פרחים" כפשוטה, ולגבי אילן פרי הכוונה היא לצמיחת פרחים שמהם חונטים אחר כך הפירות'5.

3 בנוגע לאילני סרק - ראה פרש"י בראשית א, יא (ד"ה אשר), בחוקותי כו, ד (ד"ה ועץ) - בנוגע לשמם במקרא,

אבל (כנראה במוחש) גם באילני סרק (ברובם?) יש פרות (שאינם ראויים למאכל אדם) ובהם גרעינים שמהם נוטעים אילן סרק חדש.

ולהעיר - בתרגום כאן (ועד"ז בוישב מ, י) תרגם ויוצא פרח .ואפיק לבלבין". ולהעיר מברכות מג, ב: האי מאן דנפיק כו' וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך כו'. ובשטמ"ק שם: והוא ענין מחודש שאדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקב"ה. ומשמע קצת שהוא גם באילני סרק. אבל ברמב"ם (הל' ברכות פ"י הי"ג): וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך. כו ובטושו"ע או"ח ר"ס רכו (ובאדה"ז סדר ברכה"נ פי'ג סי"ד) שמוציאין פרח אומר כו'*. ומסיים בטושו"ע**: ואם איחר לברך עד שגדלו הפירות

קרח א

אך כאשר מופיע הביטוי .פרח" בקשר למטה וכדומה, ולא בקשר לאילן, הרי אין כוונתו דוקא ללבלוב ממשי של פרח, אלא לתוספת כללית למטה - פריחה, כל מה שצומח ונוסף מאוחר יותר*, בדומה

כו', וכן מפורש בבאר היטב שם סק"א (משו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' כח) ואין מברכין כ"א על אילני מאכל. וכן משמע מכמה פוסקים. וראה רד"ק דלקמן בפנים סעיף ז***. ואכ"מ.

אבל ברש"י ירמ" שם: ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות (ואח"כ מביא: ומדרש אגדה השקד הזה משעת חניטתו עד גמר בישולו כ"א יום כו'). ועד"ז בשער השמים הנ"ל (בשוה"ג הג' להערה 33) ד"ה וסיבת קדימת: קדימת אילן שקד להוציא פרחים יותר משאר אילנות. ושם לפנ"ז

תשמ"רז) ע' תרט בהערה, במה שהשמיט בסדר ברה"נ עוד פרטים שבהלוח שם. ואכ"מ.

***) וראה שער השמים לר"ג אבי הרלב"ג (בחלק הראשון מאמר השלישי ד"ה ומן הוורדים) שעל הרוב אין לאילן סרק פרחים לפי שאין מוציאין פירות. וראה גם הלכות קטנות שם.

*) ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) הממהר ליגמל מכל הפירות ולהפריח. ובכת"י רש"י תימן (ירושלים י) תשמ"א) הממהר לבוא ולהפריח. ולהעיר מהגירסא בדפוס שני דרש"י (הובא לעיל הערה 5

הערות

1. *) ולהעיר מהשינוי בנוסח הברכה: בגמ' ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם. וברמב"ם וטושו"ע ..ליהנות בהן". וכן מפרש רש"י בפי" .להתנאות" בברכות שם. וראה דק"ס שכ"ה נוסח הכ"י (וכמה פוסקים) ..ליהנות". ולהעיר מברכי יוסף או"ח שם שיורי ברכה שמביא גירסא .להתעדן בהם בני אדם". ואכ"מ.
2. **) ובסדר ברכות הנהנין שם ליתא, אף שהביאו אדה"ז בלוח ברכות הנהנין (פי"ב הכ"ג) ובפרטיות .עד שנפל הפרח וגדלו הפירות וכו'", וב' הדיעות שבזה. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים כר' (קה"ת
4. להעיר שמלשון רש"י בד"ה ויגמול שקדים .ולמה שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות", משמע, שלשון הפרחה גם בפרי האילן קאי על כל צמיחת וגידול הפרי עד גמרו*. וראה קה"ר פי"ב, ז ,מה השקד הזה משעת שניץ עד שהוא גומר פירותיו כ"א יום" (ועד"ז הוא בירושלמי תענית פ"ד ה"ה (לוז. וראה בכורות ח, א. צפע"נ עה"ת הפטורת פ' מטות בתחלתה)). וראה מהר"י קרא לירמי" א, יא: שמקדימים פירותיהן לכל הפירות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.