ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א235

235

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ויש להוסיף עוד. ואכ"מ. ח. לאחרי כל הנ"ל עדיין דרוש ביאור:

כל הענינים הכתובים בתורה, ובפרט כאלו שהם להלכה במעשה בפועל -- אין ,המקרא" (דהפסיד) יוצא מידי פשוטו, וצריך לקיים את ההלכה כפשוטה. אע"פ שכל עניו (בעולם ובפרט בתורה) שרשו הוא למעלה ורוחני.

[וזהו לא רק בנוגע לקיום המצות בלבד, שדוקא ע"י קיומן כפשוטן מקיימים גם את הענינים הרוחניים של המצות [כמצות תפילין, לדוגמא, שדוקא ע"י קיום מצות תפילין כפשוטה מקיימים שעבוד הנשמה והלב וממשיכים הד' מוחין (במש"כ בכתהאריז"ל), וכו'], אלא גם בנוגע לכל הדברים והענינים המובאים ושנצטוו עליהם בתורה, הרי, כנ"ל, אין מקרא יוצא מידי פשוטו>].

ועפ"ז קשה להבין: הרי ההלכה ד,הרואה חמה בתקופתה" פירושה תקופת החמה בגשמיות -- ואיך שייך לברך ,עושה מעשה בראשית"יי על התקופה שלמעלה, בשעה שכאן למטה אין (בזמן זה) תקופה (בגשמיות)%י?

ט. ואע"פ שגם בקידוש החודש יש הכרח לומר כן (כנ"ל סעיף ו') -- שקידוש ר"ח וקביעותו אינם תלויים בזמן מולד הלבנה שלמטה -- הרי קיים הבדל בין ענין ריח לתקופת החמה:

אע'יפ שר'ח קשור עם מולד הלבנה -- הרי ריח בעצם מהותו (אינו מציאות דעולם, אלא) הוא מציאות של תורה". זה שהוא יום קדוש, קרבנות ר"ח וכו', שקדשוהו ב"דיי או ,קדשוהו שמים"*י. לכן קל יותר להבין איך המציאות דר"ח קשורה עם המולד שלמעלה, גם כשהמולד שלמטה הוא בזמן אחר;

משא"כ ,חמה בתקופתה", שמציאותה נעשית (לא מדיני התורה הקשורים בזה,

הערות

6. ולכן כאשר חכמי האומות אומרים ע"ד מאורע וענין בעולם שהוא שונה ממשינ בתורה -- אא"פ לתרץ שבתורה מדובר רק ברוחניות הענינים. וכמדובר כמ"פ ההכרח לזה מסיפור הש"ס (בכורות ח, ב) שגם כאשר אמרו חכמי אוה"ע שהבחינו שנחש מתעבר לתלת שני ענה להם ר"י בודאות שאינו, והביא הוכחה מפסוק וק"ו שהוא ,לשב שני" (והמדובר הי' בעיבור דנחש כפשוטו).
7. ב' גי' בהברכה -- הובאו באנציקלופדי' תלמודית בערכו. וראה לקו"ש ח"י ע' 187.
8. ראה שו"ת חת"ס שם דנשאר בצע"ג דדברי הרמב"ם סתרי אהדדי. (ועיי"ש שכתב ,איך נברך וע"פ אמת אין כאן שום תקופה").
9. בפרט לביאור הרגצובי בנוגע למולד הלבנה (צפע"נ לרמב"ם ריש הל' קדה"ח) שמדגיש הרמב"ם ,במראה הנבואה".
0. ולדעת הרמב"ם אמירת ב"ד מקודש -- מעכב -- שם פ"ב ה"ח (ושם ,שאין הראי' קובעת אלא ב"ד שאמרו מקודש הם שקובעי'"). וראה ספהמ"צ שם. (וראה השגות הרמב"ן שם. ולהעיר שגם לדעת הרמב"ן שם שאין קידוש ב"ד מעכב, הרי צריכים ב"ד עכ"פ לחשוב בהן ולהסכים בהן).
6. ,וזה שאנו מחשבין בזמן הזה כו' אנו מחשבין לידע יום שקבעו בו בני ארץ ישראל איזה יום הוא, וקביעת בני ארץ ישראל אותו הוא שיהי' ר"ח או יו"ט לא מפני החשבון שאנו מחשבין" (שם ספ"ה). ובאריכות יותר בספר המצות שם ,אבל מפני שבייד הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ר"ח או יו"ש ומפני אמרם כו' כמו שבא בפירוש אלה מועדי ה' . . שיאמרו הם כו'".
1. ר"ה כד, א (במשנה). סנהדרין י, ב. בחודש שלא נראה בזמנו, וכ"ה דעת הרמב"ם שם פ"ב ה"ח. ראה פירוש שם. וראה צפע"נ הלי קדה"ח שם. פ"ב ה"ח, פ"ה ה"א. מכתבי תורה מכי סג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.