62

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עד לקוטי במועדם", ולכן אומרים ביום טוב ,מקדש ישראל והזמנים", כי ,ישראל דקדשינהו לזמנים":.

ויש לומר, שמשום כך זוהי מצוה ראשונה - בנוסף לכך שכל מצוות התורה הן כדי להפוך חפצא לחפצא של מצוה, ונקודה זו גלויה במצות קידוש החודש, כדלעיל,

אלא שגם במהותה ובדרגתה מצוה זו היא ,,ראשונה", בפנימיות הענינים: אמנם, גדרי העולם נקבעים בשתי ההגדרות, של זמן ושל מקוםיי, וזמן קשור למקום"', אך בסדר הקדימה הזמן הוא לפני המקום*. כי כל התהוות, כולל התהוות של מקום, היא שינוי בהווה לעומת העבר שהיה לפ התהוות"", ויוצא מכך, שלפני כל התהוות, ואף לפני התהוות של מקום, כבר הייתה מציאות של השתנות, וזוהי המשמעות של מושג הזמן.

כלומר, המציאות הראשונה בעולם, שממנה התחילו כל הנמצאים, היא המציאות של זמן.

בא א

וכפי שמובן גם בפשטות לגבי האדם, שתחילה מופיע אצלו הזמן, היום המסויים, ולאחר מכן מתאפשרות פעולותיו ביום ובחפצי העולם ביום זה.

ולפיכך קידוש החודש הוא מצוה ראשונה, שכן תחילה מכניס בית הדין קדושה בזמן שהוא התחלת המציאות, ולאחר מכן בא מעשה האדם, הפועל בחפצי העולם, שהם ענין של מקום.

ו .החודש הזה..." - לא רק קידוש החודש

אך, לכאורה, הסבר זה אינו מספק:

א) קידוש יום ראש חודש על ידי אמירת בית דין שהוא מקודש אינו מתקיים תמיד, אף בתקופה שהיו מקדשים עלדפי הראיה, כי ,אין מקדשין אלא חודש שנראה בזמנו"*. כאשר ראש חודש הוא ביום ל', ו,אין מקדשין אלא על הראיה"*.

ב) במצוה ,,החודש הזה לכם" נכלל, לדעת הרמב"ם"י, גם הציווי ,ולחשב

הערות

  1. 2. חינוך שבהערה 1. וראה רמב"ם שם פ"א ה"ז. ספ"ב. ועוד.
  2. 3. ברכות מט, א.
  3. 4. שער היחוד והאמונה פ"ז (פב, א).
  4. 5. לקו"ת ברכה צח, א.
  5. 6. בהבא לקמן ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 333. וש"נ.
  6. 7. ראה גם המשך תער"ב ח"א ע' שלט: דכל מה שנתהווה ה"ז בבחי' זמן דלבד זאת שנתהוו מן ההעדר להו" הרי ה" זמן שלא היו ונתהוו ונתחדשו.
  7. 8. רמב"ם שם פ"ב ה"ח וכדעת ראב"צ סנהדרין יו"ד, ב (וש"נ).
  8. 9. רמב"ם שם פי"ח ה"ח. וראה מנ"ח מצוה ד בתחלתה ד"ה והנה מצוה זו, דענין זה הוא לכו"ע - כי מה שמצוה לקדש ,על הראי'", הוא ענין בפ"ע מזה שהב"ד אין מקדשים (אומרים מקודש) אלא חודש שנראה בזמנו.
  9. 0. וכמ"ש במנין המצות שלו (נסמן בהערה 1). משא"כ לדעת הרמב"ן (בהשגותיו שם שורש א)

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 15 לקו"ש חכ"ו ע' 62

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 235 מאותו ספר סנהדרין י, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג. סנהדרין יו"ד, ב
  3. אגרות קודש אגרת צב סנהדרין י, ב