82

שמ לקוטי משום שרק על שני אלו חל דין מיוחד, (שמפרידם משאר הסוגים)5!, שעליהם להביא קרבן* כדי לכפר על טומאת הזיבה.

ג ,פשוטו" או ,מדרשו"ז

לכאורה, ניתן היה לתרץ, שקשה כאן לרש"י כפילות הלשון - ,והזב את זובו" - שלא כפסוק הקודם ששם נאמר ,זאת תורת הזב", כשהביטוי ,זב" מופיע פעם אחת בלבד. ומכך מסיק רש"י שמדובר כאן על שני סוגים של ,זב"

- בדומה?י להסברו של רש"י לפני כן על ההבחנה הנ"ל בין .בעל שתי ראיות" לבין ,בעל שלש ראיות" מכפילות הלשון בשני הפסוקים שם: .מנה הכתוב הראשון ראיות שתים .. זב מבשרו זובו .. ומנה הכתוב השני ראיות שלש .. בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו" -

וכיון שבשני פסוקים אלו ביחד מוזכר הביטוי ,זב" שלש פעמים, לכן מסיק רש"י, שהכוונה ב;זאת תורת הזב" היא ל,,בעל ראיה אחת" וב,והזב את זובו" הכוונה היא ל,בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות".

אך קשה להסביר כך, משום

מצורע

שכפילות הלשון כאן - ,והזב את זובו" אינה מעוררת כל כך קושי לפי הפשט, אלא זה בדומה ובהמשך לכפילות הלשון של ,והדוה בנדתה""*!, ואין מקום לומר, שמשום כך צריך רש"י להסביר פירוש דחוק כל כך, ולומר שזהו הפשט של ,זאת תורת הזב ואשר...".

בנוסף לכך: אף אם נאמר שכפילות הלשון ,והזב את זובו" מעוררת בכל זאת קושי לפי הפשט, הרי אופן הלימוד - שכפילות זו רומזת לשני סוגים - הוא ,מדרש"

כפי שאומר רש"י לפני כן* לגבי ההבחנה בין ,שתי ראיות" לבין ,שלש ראיות", הנלמדת מ,מנה הכתוב .. ראיות שתים .. ראיות שלש", שאין זה ,פשוטו" אלא , מדרשו" -

וכך צריך היה רש"י להדגיש כאן שפירושו זה הוא ,מדרשו".

ד. .זאת תורת" - כל הסוגים מהקל אל הכבד

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

הביטוי ,זאת תורת הזב" הוא בדומה לנאמר ,זאת תורת העולה... המנחה וגר", שהכוונה היא לכל סוגי העולות המנחות וכדומה*'. לכן מסביר רש"י שכאן כוללת התורה ורוצה לפרט את