107
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
של "שומרת יום" הוא ענין בפני עצמו, שאו קשור לדין של "זבה גדולה", הרי גם ראיה ביום האחד עשר מחייבת שימור?
ד. דעת ריש לקיש - שני הניסוחים שבגמרא
כיון שלדעת רב יוחנן, ראיה ביום העשירי מחייבת שימור על-אף שאי אפשר להגיע בעקבותיה למצב של זבה גדולה, = הכרחי, לכאורה, לומר, שלדעת בית הלל (אליבא דרב יוחנן) "הרואה יום אחד עשר" אינה חייבת בשימור, לא מפני שדין "שומרת יום" ביום העשירי הוא פרט בדין "זבה גדולה", ואילו ביום האחד עשר אינו כך, אלא מפני סיבה מיוחדת המתאימה דוקא ליום האחד עשר, שבגללה פטור דוקא יום זה משימור*.
מצורע ג
יותר מכך: אף לדעת ריש לקיש, שגם ראיה ביום העשירי אינה מחייבת שימור, הכרחי, לפי דברי הגמרא, שהדין של "שומרת יום" הוא בפני עצמו, ואינו קשור לדין של "זבה גדולה", כפי שיוסבר להלן.
בהסבר המחלוקת שבין רב יוחנן לבין ריש לקיש מופיעים בגמרא5 שני ניסוחים:
האחד: "רב יוחנן אמר עשירי כתשיעי. מה תשיעי בעי שימור, אף עשירי בעי שימור. ריש לקיש אמר עשירי כאחד עשר, מה אחד עשר לא בעי שימור, אף עשירי לא בעי שימור" - לפי הסבר זה מחלוקתם היא לגבי מהותו של היום העשירי. האם הוא כתשיעי, המחייב שימור, או כיום האחד עשר שאינו מחייב שימור.
השני: "רב יוחנן אמר הלכה (לשון יחיד) אחד עשר (שהיום האחד עשר נבדל מהימים שלפניו בהלכה אחת), אחד עשר הוא דלא בעי שימור, הא לאחריני עביד שימור (=רק היום האחד עשר אינו מחייב שימור, אבל הימים האחרים מחייבים שימור). וריש לקיש אמר הלכות (בלשון רבים) אחד עשר (שהיום האחד עשר נבדל מהימים שלפניו בשתי הלכות), לא אחד עשר בעי שימור ולא שימור לעשירי הוי" - לפי הסבר זה, המחלוקת ביניהם היא לגבי היום האחד עשר, האם הוא שונה מהימים שלפניו רק בכך שאינו מחייב שימור, או גם בכך שאין עושים בו שימור.
הערות
- 6. אבל אין לומר שהטעם הוא לפי שיום יב, מכיון שאינו מימי זיבה, לא עביד שימור - כי (א) לפי"ז, גם בראתה בעשירי ובאחד עשר לא תהא צריכה שימור מה"ת (וכדעת רב ששת - נדה נד, א), ואנן קיי"ל כר' אשי (נדה שם) שצריכה שימור (ביאורי המהרש"ל לסמ"ג שהובא בנ"כ הטור שם עיי"ש)*. (ב) ממה שאמר ר"ל "מה אחד עשר לא בעי שימור כו'" (ור"י אינו חולק עליו בזה, ורק שסובר "עשירי כתשיעי"), ובפרט ללשון הב' שר"י גופא אומר "אחד עשר הוא דלא בעי שימור כו'", מוכח שזהו גדר בי"א ולא בי"ב.
- 2. *) אף שבדוחק אפשר לומר, שמכיון שיום יא (הוא מימי זיבה ו)עביד שימור, וכשראתה בעשירי תיכף נתחייבה בשימור יום טהור - גם באם ראתה אח"כ בי"א צריכה שימור בי"ב, לפי שלא נפקע ממנה החיוב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ז ע' 107
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.
- לקוטי שיחות 112 מאותו ספר נדה נד, א
- לקוטי שיחות 82 מאותו ספר נדה נד, ב