70

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

המצורע"', אלא שהמצורע עצמו נחשב כמת'.

כמו כן אין מובן שמה של פרשת ,מצורע": בפרשה זו אין מדובר על המצורע כמצורע (על פרטי הנגעים שבו ועל טומאתו), אלא להיפך - מדובר בה על טהרתו, כאשר הוא חדל להיות מצורע, הוא כבר יכול להכנס אל תוך המחנה ולהביא את קרבנותיו וכו*'. מדוע אפוא נקראת הפרשה בשם ,מצורע'16?

אמנם, מדובר לאחר מכן בפרשה על נגעי בתים, אך, בכל זאת, אין הדבר ברור: א) בפשטות אין נגעי בתים נכללים במשמעות הפשוטה של ,מצורע""י. ב) יותר מכך: לגבי נגעי בתים ההדגשה אינה על הנגעים כשלעצמם, כדבר בלתי רצוי, אלא - כפי שמסביר רש"י מידי' על המילים ,ונתתי נגע צרעת" בדרך פשוטו של מקרא - ,.בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו אמוריים... ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן".

תזריע- מצורע שיחות פד

ואילו השם ,מצורע" הוא, לפי המוסבר בפירוש רש"י כאן ובהרחבה במדרשי חז"ל בתחילת פרשתנו אודות הפגם והעונש של המצורע - שהוא קשור ללשון הרע ולגסות הרוח.

כן יש להבין מדוע אנו מוצאים בפרשה זו שני שמות: מנהג ישראל, וכך מובא בטור ובשולחן ערוך, הוא לקרוא לפרשה בשם ,מצורע", ואילו ברס"ג'?, בפירוש רש" וברמב"ם3 היא נקראת בשם ,זאת תהיה". מהי הסיבה להבדל בין שתי שיטות אלו?

ב. עונשי התורה הס לטובת האדם

ויש לומר, שההסבר לכך הוא כדלהלן:

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר: אחד מיסודות האמונה הוא האמונה בשכר ובעונש, כדברי הרמב"ף בפירושו למשניות<: ;היסוד הי"א כי הוא ה' יתברך נותן שכר למי שעושה מצוות התורה ויעניש למי שעובר על אזהרותיה וכי השכר הגדול העולם

הערות

  1. 3. ראה ספרי ורש"י בהעלותך יב, יב.
  2. 4. ועד"ז י"ל גם בהא דאמרינן מצורע איתקש למת - ראה יבמות קג, ב. רמב"ם הל' טומאת צרעת פי"ג הי"ד. ואב"מ.
  3. 5. וי"ל שלכן נקראת בכמה ספרים בשם פ' ,טהרה". וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 105 הערה 5 ובהנסמן שם.
  4. 6. להעיר גם מפרשת ,חיי שרה" אף שתחלת הסדרה מדברת בפטירתה וקבורתה, ובכל הסדרה מדובר בענינים שאראו אחר מיתתה - ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 157 ואילך. וש"נ.
  5. 7. להעיר מפיה"מ נגעים פי"ב, ה.
  6. 8. יד, לד מויק"ר פי"ז, .
  7. 9. תנחומא, ויק"ר (פט"ז, החו),
  8. 0. או"ח סתכ"ח.
  9. 1. בסידורו - קריאת התורה.
  10. 2. עה"ת תזריע יג, ח.
  11. 3. בסדר תפלות שלו בסופו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 105 ובשוה"ג להערה 3 שם.
  12. 4. ואפילו לדעת ס' העיקרים דרק שלשה עיקרים הם - שכר ועונש אחד מהם (ח"א פ"ד, פ"י).
  13. 5. סנהדרין ר"פ חלק. - וכבר העירו ע"ז שלא הביא בס' היד ענין העיקרים, אבל מובן שאין זה מבטל חשיבותם. וראה טושו"ע יו"ד סרס"ח ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.

  1. אגרות קודש א'תקח יבמות קג, ב
  2. לקוטי שיחות 156 מאותו ספר יבמות קג, ב
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י. יבמות קג, סע"ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א יבמות קג, סע"ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג יבמות קג, סע"ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד יבמות קג, סע"א ואילך
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז יבמות קג, סע"ב
  8. שולחן ערוך יב יבמות קג, א
  9. שולחן ערוך ב יבמות קג, א
  10. שולחן ערוך יב יבמות קג, ב
  11. שולחן ערוך יג יבמות קג, ב
  12. שולחן ערוך (ה) יבמות קג, א
  13. שארית יהודה סימן ב יבמות קג, א
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תריד דיני סיכה ונעילת הסנדל ביום הכיפורים יבמות קג, א
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים יבמות קג, ב