174

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ענין של הכרח, אלא דבר המייפה את האדם, כפנינים.

וזוהי הסיבה לכך שעיקר ההרחבה בשיחה הוא בענין הפחם, ולא בענין הפנינים, כי ענין זה בחסידות הוא חיוני עתה בעבודת האדם.

ה. החסידות - חום ואור בעבודת ה'

ההסבר המפורט לכך הוא:

בענין הפחם מצייץן הרבי שני פרטים: ,,המאירים ומחממים", שהצד השוה ביניהם הוא:

חום - (שהוא מראה על) חיות - ואור, אינם מוסיפים תוספת חדשה על הדבר עצמו, אלא הם גורמים לכך שהדבר עצמו, (הקיים לפני כן בשלמותו), יהיה חם (חי) ומאיר.

ובדומה לכך תורת החסידות": החסידות אינה מוסיפה ח"ו שום פרטים חדשים לתורה - בתורה לא ייתכן שום שינוי, גרעון או תוספת?:. גם לפי גילוי תורת החסידות קויימו כל תרי"ג המצוות בשלמות, אלא, שהיה צורך - כאשר העולם נעשה קריר יותר וחשוך יותר, ועד לקור וחושך גדולים ביותר - בגילוי של חיות וחום ואור בעשיה זו.

וזוהי התשובה לשאלתם של אחדים: מעשה אבותינו בידינו, וסבו של

השואל הסתדר, לפני התגלות הבעלשם-טוב ותורת החסידות, בלעדי זאת. אלא, שהוא עצמו יודע, שאצל סבו היה חם ומואר הרבה יותר לאין ערוך, וכך בכל דורו (שהרי ,איכשר דרא? - בתמיהה").

הדבר דומה לאדם שמחליט<: כיון שבתקופת תמוז אין הוא צריך להסיק את התנור, ואינו צריך לסגור את הדלת והחלונות הפתוחים כלפי חוץ, לפיכך הוא ינהג כך תמיד, גם בתקופת טבת.

החסידות הכניסה חיות ואור לכל עניני התורה והמצוות, באמצעות גילוי פנימיות נשמתו של היהודי. ואחת ההדגשות העיקריות של תורת החסידות היא, שעבודת ה' מוכרחה להעשות בחיות ובשמחה, ומצד שני, היא מדגישה את הסכנה שבהעדרה, ואפילו בהחלשותה של חיות זו, סכנה של קרירות ואדישות ח"ו, שוהו. סימן להיפך החיים ר"ל5.

החיות בעבודת ה' יכולה להיות מדודה, בהתאם לטבעו של האדם. כשם שלכל בעל חיים יש חיות (ויש אף בעלי חיים שחומם גבוה יותר משל האדם). אבל חיות זו היא בהתאם לטבעף? - אין הוא יכול לשנות את טבעו.

הערות

  1. 1. ראה אגה"ק דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע (נדפסה בקונטרס ומעין ע' 17. היום יום בתחלתו) ,י"ט כסלו .. אור וחיות נפשנו ניתן לנו" (נת' בלקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 163 ואילך).
  2. 2. רמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ט. ועוד.
  3. 3. י"ט כסלו א שיחות 19
  4. 3. בנוגע לציבור בנ"י (דציבור אינו מת (הוריות ו, א) והוא אותו הציבור) אלא שהזמן נשתנה מתמוז לכו
  5. 4. ראה תניא פכ"ו ואילך. ובכ"מ.
  6. 5. ראה ד"ה זכור תרצ"ד (בסה"מ קונטרסים ח"ב) בתחלתו, ובדרושים ע"ד עמלק - של רבותינו נשיאינו בארוכה.
  7. 6. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 118 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'סו הוריות ו, ב
  2. לקוטי שיחות 87 מאותו ספר הוריות ו, א
  3. לקוטי שיחות 129 מאותו ספר הוריות ו, א
  4. לקוטי שיחות 184 מאותו ספר הוריות ו, ב
  5. לקוטי שיחות 101 מאותו ספר הוריות ו, א
  6. לקוטי שיחות 144 מאותו ספר הוריות ו, א
  7. לקוטי שיחות 272 מאותו ספר הוריות ו, א
  8. לקוטי שיחות 235 מאותו ספר הוריות ו, ב
  9. לקוטי שיחות 553 מאותו ספר הוריות ו, ב
  10. לקוטי שיחות 27 מאותו ספר הוריות ו, א
  11. לקוטי שיחות 258 מאותו ספר הוריות ו, א
  12. לקוטי שיחות 43 מאותו ספר הוריות ו, ב
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז. הוריות ו, א
  14. תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט הוריות ו, א
  15. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג הוריות ו, א
  16. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג הוריות ו, א
  17. מאמרים מלוקטים בס"ד. י"ט כסלו ה'תשל"ט הוריות ו, א
  18. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח הוריות ו, א
  19. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל הוריות ו, ב
  20. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג הוריות ו, א
  21. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג הוריות ו, א