ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א199

199

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ד. השאלה על המשנה ,לא יטול אדם"

במשנה האחרונה של מסכת חולין נאמר: ,לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר על מצות חמורות שבתורה".

ידועה השאלה'? על כך: מהו הקשר בין שני חלקי המשנה? הרי אלה הם שני עינינם שונים: הלכה לגבי שילוח הקן, ואמירה אודות גודל שכר המצוות.

אי"אפשר לומר שהמשנה מביאה זאת רק כדי לסיים בדבר טוב, ולא במילים ,,לטהר את המצורע"':, שהרי אם כך, אין צורך לכתוב זאת דוקא באותה משנה?, וב,וא"ו" החיבור - ומה"5.

כן יש להבין: לפי המשנה לומדים קל וחומר ממצות שילוח הקן לשאר המצוות, ואם כך, מדוע כתוב במצות כיבוד אב ואם, שהיא מהמצוות החמורות< שבתורה, ,למען יאריכון ינמזיך"25?

ה. מצות שילוח הקן - מצוה המובנת על-פי ההג'ון

ויש לומר, שההסבר לכל זה הוא: את ההלכה ,,לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע" לומדת הגמרא< מכפילות הלשון ,שלח תשלח" - ,,אין לי אלא לדבר הרשות, לדבר מצוה מנין, תלמוד לומר תשלח מכל מקום". ומוסבר בגמרא שמדובר כאשר ,נטלה על מנת לשלח, דלאו ליכא עשה הוא דאיכא" (=דלאו - אין, ועשה - יש) - ,סלקא דעתך (=היית סובר) הואיל ואמר מר גדול השלום... והאי מצורע כיון דכמה דלא מטהר אסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה ולידחי עשה (=יבוא עשה שלו, וידחה עשה) דשילוח הקן, קא משמע לן (=בא ללמדנו שאין ההלכה כך)". אך למרות שלומדים זאת מן הפסוק, אין הכרחי לומר שזה מן המצוות המעטות שהן חוקה וגזירת הכתוב, אלא שיש טעם לכך7:

הערות

0. ראה צל"ח. חת"ס. לב ארי' כאן. ובכ"מ.
1. ראה צל"ח בסופו ולב ארי".
2. שהרי חלוקת המשניות היא בדיוק, ונוגע לדינא כמדובר כמה פעמים (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 155). ולהעיר שבמאירי כ' שהוא משנה בפ"ע ,המשנה הששית".
3. באיזה דפוסים וכת"י אי ,מה" (בלא וא"ו).
4. חמורה שבחמורות - ירושלמי פאה פ"א ה"א. דב"ר פרשתנו פ"ו, ב. תנחומא עקב ב. פסיקתא רבתי פכ"ג.
5. ולהעיר מירושלמי דב"ר ותנחומא כו'
7. תצא א שיחות 25
8. שבפירוש נאמרו בב' מצות אלו בכדי שלא תדע מתן שכרן של מצות - ראה במפרשים שם. לאידך: דעת ר' אבון בירושלמי (ר"א בר כהנא בתנחומא ובפסיקתא רבתי) דלמדין מכבוד או"א ומה אם דבר שהוא פריעת חוב כו' - ראה פ"מ שם, עץ יוסף לתנחומא, ועוד.
66. חולין קמא, א.
7. בתוספתא סוף חולין ,,מפני שנעבדה בה עבירה". וברמב"ם הלכות שחיטה פי"ג. הי"ט ,שאין עשה דוחה ל"ת ועשה" (וראה נו"כ שם). אבל בתוד"ה הא (ב"מ ל, ב. ועד"ז בנזיר נח, ב סד"ה הר"ף) ,,דעשה דמצורע הוי דחי לאו ועשה דשילוח הקן אי לאו יתורא דשלח תשלח" (משום דגדול השלום), ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.