372
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
דרך הנשים להעביר שביה"ש וביה"ע ע"י מספרים (אי משום דניכר קצת רושם השערות לעומד מקרוב עכ"פ. -- יעוין לקמן ס"י ד"ה ועוד טעם -- או מאיזה טעם אחר), ולא היו מעבירין אלא בסם או בתער, וכדאיתא במו"ק (ט: וש"נ. הובא לקמן ס"ט) מעברת סרק (סם) על פני' שלמטה, וברי"ף גריס וא"ד מעבירין סכין ע"פ שלמטה. וכן בירוש' (פ"א ה"ז) ומעברת כלי חרש (חד) על פני' (של מטה). שכ"ז הוא העברה בתער.
וס"ל להצ"צ דבמד'א דאפשר לחלק בין עושה כדרך הנשים א"ל, הוא רק במקום דל"מ, דבמקום דל"מ לא שייך אָסור דלְבוש בשמלת אשה (דאתי לידי תועבה), כיון דלא מינכר. וגם אינו חייב משום דמתקן בתיקוני איתתא, דא"ז תקוני איתתא להעביר במספרים. אבל אם הוא מקום דמינכר, מה לי באיזה אופן העביר השער, כיון דסו"ס שמלת אשה ועדי אשה עליו (ואתי לידי תועבה). ואינו דומה למקום דל"מ, דשם האָסור משום דמתקן עצמו בתקוני איתתא, ולכן רק בתער אסר רב, דזהו ממש תקון אשה, ולא במספרים.
ואפשר לומר, שזהו ג"כ דקדייק הלשון ברמב"ם (הל' ע"ז פיייב ה"ט) דגבי - ביה"ש וביה"ע כתב ;שלא יתקן-עצמו-תקון-נשים", אבל גבי-מלקט שערות לבנות-נתן" טעם ,לוקה, מפני שעדה עדי אשה". כי בביה'"ש לא שייך לומר ע"ז עדה עדי אשה, כיון שהוא מקום דל"מ (אלא דהרמב"ם לשיטתי', דבשער ביה"ש אין אסור אלא מד"ס. ורבנן אסרו בכל אופן, גם במספרים שלא בע"ת).
אלא דלכל הנ"ל אתינא לדין חדש, דהעברת שער ביה"ש וביה"ע ע"י סם, דינו שוה להעברה ע"י תער. וצ"ע.
ויעוין לקמן סס'ח, שכתב אליבי' דרמב"ם, דשער ביה"ש וביה"ע אינו אסור אלא מד"ס (אף בתער) מפני שהוא בית הסתרים. אבל מלקט בראש או בזקנו, דהוי בפרהסיא, אסור מה"ת. וציין לדבריו כאן.
שם. חלוק התוס' ביבמות (מח.) ד"ה לא, ותוד"ה בעי בנזיר (נט.). מבואר בשבת (61. סעיף א'. לרב לוקה מה"ת אהעברת שביה"ש וביה"ע בתער.
וכן כתב ג"כ סס"ט. וכן הוא גם משמעות שטחיות סוגית הש"ס. אבל לפי מסקנת הש"ס דמתרץ -- לל"ק דר"י -- דלוקה מד"ס, ופי' בתוד"ה א"ר (נזיר נח:) דניחא לי' לשנוי' דלא ליפלגו הברייתות אהדדי. א"כ אפ"ל דגם לרב אינו לוקה אלא מד"ס. וכן כתב לקמן בדרך י"ל (סעיף ו'). ומלשון התוס' (סד"ה א"ר הנ"ל) ומשמע דר"י פליג אדרב נראה דס"ל דבתרוויהו פליג אדרב: דאוסר גם במספרים, ודמחייב בתער מה"ת.
ג"כ צ"ל, דלא אתי הצ"צ לפרש דעת הגאונים אליבי' דתוס', אלא לדעת עצמו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.