371

בכ"א שאינו אסור מדאוריתא רק בתער משא"5כ בנזיר וכו'. וס"ד להשות בשני המקומות, שכונתו בדרוש תה"ש אאסור מלקות דאוריתא, שנזיר לוקה גם אמספרים כע"ת, משא"כ בזקן. אבל ל"מ כן מלשונו שכתב שאינו אסור מדאוריתא וכו'. ואולי יש:בזה משנה ראשונה ואחרונה, ואיזה מהם שנה רבי בזקנותו?

ועכ"פ, גם למש"כ בדרוש דא"ח הנ"ל דאסור השחתת פאה"ז מה"ת אינו אלא בתער דוקא כיון דאסור מד"ס לכה"פ, א"כ אין דרך האנשים להעבירו, ותו חייל על המעביר זקנו במספרים (וגם דלא-כע"ת) אסור מה"ת משום לא ילבש גבר וגו', דלא איירי שם אלא משום אסור דגלוח שערות וקדושת שערות.

בלוח המפתחות לס' דרך מצותיך ח"ב הנדפס, נרשם שדרוש תעה"ש הוא מתרט"ז, אבל איני יודע מתי נכתבו השו"ת ובפרט שו"ת זו. ובודאי ישנם עוד בכמה מקומות שמדובר ע"ד אסור גלוח הזקן שלא בתער, וא"א בלא חדוש. ומאד אתאוה לדעת מכ"ז, עם תוכן העניו.

בקשת סליחתי שטוחה על האחור במכתבי, כי השגת הספרים פה דורשת זמן, וישנם ספרים אשר קויתי להשיגם, אבל סו"ס לא יכולתי למצאם ע"ע, ומפכ"ז נתאחר-מכ' כ"כ.

אצא מלפני:כ"ק בבקשת סליחה עוד הפעם ואשאר חתנו דו"ש כה"י ומתברך מאת כ"ק

הערות, בדרך אפשר, לי ולדכוותי, לשו"ת הצ"צ חיו"ד סצ"ג: אם יש לאסור גלוח הזקן במספרים כעין תער, ואף שלא כעין תער

ס"א בתחילתו. יבאר: דחלוק דין שער בית השחי וביה"ע, דמותר להעביר במספרים כע"ת -- לרב (נזיר נח:) -- ולקוט לבנות מתוך שחורות אסור. והוא משום דמלקט לבנות בראשו או בזקנו הוא במקום דמינכר, משא"כ ביה"ש וביה"ע.

ולכאורה קשה. דא"כ גם בתער יהא מותר להעביר שער ביה"ש וביה"ע כיון דל"מ, דל"ד למלקט לבנות. וביותר יקשה אם נאמר, דהא דגם במלקט ורהיטני אסור לרב להעביר שער ביה"ש -- לדעת השט"מ הובא לקמן -- הוא איסור מה"ת (ומלשון הצ"צ לקמן ד"ה ושוב, דתני דין מלקט ורהיטני בבבא בפ"ע, ולא עירבא עם דין תער משמע דלא ברירא לי' מילתי' בזה), וא'כ שוה דין ביה"ש וביה"ע לדין מלקט לבנות. ומה טעם לקושית הצ"צ ותירוצו דביה"ש לא מינכר. גם לחלוק שעפ"י סברת התוס', הובא בסעיף זה, דרב מתיר מפני דעושה משום צער, ולא לנוי, מפני טעם זה גם בתער צ"ל מותר להעביר, וכמוש"כ בתוס'.

ואפ"ל: דטעם החלוק בין מספרים לתער, אף שהאסור הוא משום לא ילבש גבר, - ובפרט לדעת התוס' (לקמן ס"ב) דבמספרים כע"ת הוא סמוך לבשר ממש, אלא דאינו עוקר השער מעיקרו כתער -- הוא משום דלא חשיב תקון נשים, כי לא הי'