ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות מציאה ופקדוןדיני מציאה ופקדון ובו מ' סעיפים:א

א

דיני מציאה ופקדון ובו מ' סעיפים^א:

א הרואה אבידת ישראל^ב ונתעלם ממנה עובר בלא תעשה שנאמר^ג לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם וביטל מצות עשה שנאמר השב תשיבם לאחיך^ד.

לקח את האבדה לעצמו ביטל מצות עשה ועובר בשני לאוין^ה על לא תגזול^ו ועל לא תוכל להתעלם^ז.

חזר בה והשיבה לבעליה תיקן את הכל^ח כמו המשיב את הגזלה כי לאו של לא תראה וגו' הוא ניתק לעשה של השב תשיבם כמו שלאו ש[ל] לא תגזול הוא ניתק לעשה של והשיב את הגזלה^ט.

במה דברים אמורים כשהשיבה קודם שנתייאשו הבעלים ממנה אבל אם נתייאשו הבעלים ממנה אחר שנטלה זה^י הרי זה מעוות לא יוכל לתקון^יא לא העשה ולא הלאוין^יב לפי שהשבתו אותה מתנה הוא שנותן לבעלים^יג משלו כי כבר קנאה ביאוש בעלים. ואינו דומה לשאר מוצא אבדה לפני יאוש שחייב להחזירה אפילו אחר יאוש כמו שיתבאר^יד לפי שכיון שהגביה על דעת להחזירה לבעליה ולא ליטלה לעצמו הרי זו נעשית פקדון בידו וברשות בעליה עומדת לפיכך אין היאוש מוציאה מרשות בעלים שהיאוש אינו כהפקר גמור^טו מה שאין כן זה שנטלה לעצמו ולא נעשית פקדון בידו אינה אצלו כעומדת ברשות בעליה אלא כמונחת על גבי קרקע עולם של הפקר שהיאוש מוציאה מרשות בעליה וכל המחזיק בה זכה בה^טז לכן גם זה שהוא מוחזק בה ועומד זכה בה ואינו צריך להחזירה^יז.

ורבים^יח חולקים ואומרים שחייב להחזירה^יט שכיון שבאה לידו באיסור אין יאוש מועיל בו^כ כמו שאינו מועיל בגזל מטעם זה^כא ובחזירתה מקיים מצות עשה של השב תשיבם ומצות עשה של והשיב את הגזלה ומתקן הלאו של לא תגזול אבל הלאו של לא תוכל להתעלם הוא מעוות לא יוכל לתקון. והלכה כרבים ובפרט להחמיר בשל תורה^כב:

הערות

א. בעיקר - הל' מציאה. סעיפים כד-לב הל' פקדון. ראה גם לעיל או"ח סי' תמ-תמא (שואל ושוכר, ראה לקמן הל' שאלה ושכירות).
ב. ואבידת נכרי – ראה לקמן סל"ח.
ג. דברים כב, א. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"א ה"א.
ד. רמב"ם שם. נמוקי יוסף ב"מ (טז, א) ד"ה עשה, בשם הר"ן (מיד שרואה). ט"ז סי' רנט ס"ק א. וראה לעיל או"ח סי' תמג קו"א סוף ס"ק ב (שמ"מ אם נגנבה אינו חייב עליה). פס"ד צמח צדק שכה, ב.
ה. רבא ב"מ כו , ב [בהל' מציאה, כל מקום שצויין לגמרא סתם, הכוונה לב"מ]. טור ושו"ע סי' רנט ס"א.
ו. ויקרא יט, יג. וראה לקמן סוף סל"ז (דהיינו דוקא ביש בו שוה פרוטה, שיש בו חיוב השבת גזלה).
ז. דברים כב, ג.
ח. תוס' שם ד"ה מתנה (שדוקא כשלא החזיר קודם יאוש עבר על לא תוכל להתעלם). סמ"ע שם ס"ק ב. וראה אהלי שם ג ע' קלו.
ט. ויקרא ה, כג. חולין קמא, א. רמב"ם שם פ"א ה"א. תוס' שם. סמ"ע שם. וראה גם לקמן הל' גזלה וגנבה ס"ו.
י. גמרא שם . טור ושו"ע שם.
יא. קהלת א, טו. רמב"ן במלחמות (יד, ב). וראה גם לעיל או"ח סי' נח סי"א, וש"נ.
יב. רמב"ם שם פי"ד ה'"ו (על האיסורים). סמ"ג ל"ת קנט. רמב"ן במלחמות (יד, ב: עובר בכולן). ש"ך סי' רנט ס"ק א.
יג. גמרא שם (לגירסתינו).
יד. לקמן ס"ב-ג.
טו. תוס' ב"ק סו, א ד"ה כיון (ראה גם לקמן סי"ח, ובקו"א סוף ס"ק א. שו"ת רבנו סוס"י יד). ועד"ז כאן לענין שהיאוש מועיל רק כשאינו ברשותו. וראה לקמן ס"י-יא (מתי מועיל היאוש כשנאבד בביתו).
טז. רמב"ן שם. ש"ך שם (שכ"נ גם דעת בה"ג ורי"ף).
יז. רמב"ן שם. הובא בשיטה מקובצת שם ד"ה והרמב"ן.
יח. תוס' שם. רא"ש שם פ"ב סי' ט. ראב"ד. עיין שיטה מקובצת שם ד"ה מ"ש בספרים (בשם הראב"ד, שאינו גורס בגמרא: מתנה בעלמא הוא דיהיב). טור ושו"ע שם.
יט. וראה לקמן סוף ס"ג, שאם יש בו סימן חייב להכריז ולהחזיר (לדעה זו).
כ. גמרא כא, ב. רשב"א , הובא בשיטה מקובצת שם ד"ה מ"ש בספרים. וראה גם לקמן ס"ג.
כא. ב"ק סו, א. וראה לקמן הל' גזלה סי"א.
כב. ראה פס"ד צמח צדק שכה, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.