182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי
שדין זה חל רק לגבי עבודה זרה, לכן מתבטא כך הרמב"ם רק כלפי האומר ,שה' צוהו שתעבד עבודת כוכבים"*, ואילו לגבי ,עקר דבר מדברים..." הוא אומר ,,להכחיש התורה".
השאלות על הסבר זה
אך לפי זה עדיי קשה: מדוע בתחילת הפרק, כאשר אין מדובר על עבודה זרה אומר הרמב"ם ,להכחיש נבואתו של משה",
ומלבד זאת, הסבר זה, בכלל, שבביטוי ,,להכחיש נבואתו של משה" רומז הרמב"ם לחובת מיתה בידי שמים בדורו של משה, דחוק ביותר*. כל%:
שופטים ג
א) דין זה הוא רק בדורו של משה, והרי מאי דהוה הוה (=מה שהיה, היה) 3?
ב) חובת המיתה בידי שמים החלה על עובד עבודה זרה בדור המדבר אינה קשורה, לפי האמור לעיל, לענין נביא השקר, אלא לענין עבודה זרה. כאשר מישהו בדור זה עובד עבודה זרה, הוא חייב מיתה בידי שמים גם כאשר אין הוא אומר על כך ,,שה' צוהו".
ואילו רצה הרמב"ם לרמוז דין זה, הוא צריך היה לעשות זאת בהלכות עבודה זרה*, ולא בענין נביא השקר, שעליו מדבר הרמב"ם כאן.
ח. מצוות התורה - רצון עצמי של ה'
כדי להבין את כל זה יש להקדים ולבאר, לפחות בקצרה, את המוזכר לעיל (סעיף א'), לגבי ההגדרה בהלכה, ובפרד"ס התורה בכלל, והמעלה של מצוות התורה (בהר סיני)'*3 על-פני הציוויים שעל ידי הנביאים:
על המילה ,אנכי" - הראשונה בעשרת הדברות, כללות כל התורה -
7 אלא שי"ל (בדוחק עכ"פ) שנפק"מ כשיקומו בתחה"מ, שאז יש על דור המדבר (ששמעו הדברות ממשה בעת שמתנבא) דין דשומע מפי הנביא. ולהעיר מהפלוגתא (סנהדרין קח, א. קי, ב) אם דור המדבר יש להם חלק לעוה"ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 269 (סי"ב). ואכ"מ.
8 או עכ"פ בהלכה ב' כאן.
*38) ראה גם לקו"ש חכ"ג ע' 33 ואילך. קונטרס בענין ,הלכות של תושבע"פ שאינן בטלים לעולם" (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 27 ואילך).
הערות
- 4. או י"ל שרמזו בע"ז אבל כן הוא בכל עשרת הדברות באם נאמר שכל היוד דברות דיבר משה בקולו של הקב"ה (ראה פרש"י יתרו יט, ט (אבל שם כ' כן רק בח' הדברות לא בב' דברות הראשונות). וראה צדה לדרך שם. ועוד).
- 5. נוסף ע"ז שאופן הנ"ל בדיבור אנכי ולא יהי' לך ע"י משה עי"ז (פשטות) פי' הרמב"ם (דבי' עסקינן) במו"נ שם (ראה מפרשי המורה שם). עיקרים מאמר ג' פי"ח. מילואים לתו"ש ס"פ יתרו. ועוד.
- 6. ולהעיר גם דעפ"ז. יש בנדו"ד החקירה והשקו"ט הידועה האם בדרגא נעלית (או שני) נכללת גם הדרגא הפחותה (או - הקודמת). לדוגמא: האם יש בקדושת כה"ג גם קדושת כהן הדיוט (וידועה הראי' ממנחות עח, א דמביא ג' מנחות): אם טלית בעלת חמש יש בה חיוב ציצית ר"ל חמש הוה גדר חדש או ד' ועוד אחת (ראה בכ"ז צפע"נ הל' איסו"ב פי"ז ה"א. עה"ת ר"פ קרח. ועוד), ועד"ז בנדו"ד: האם בתורה שהיא למעלה מנבואה יש בה גם גדר ודין נבואה והעובר על דברי' חייב מיתה ביד"ש או שהוא גדר חדש ואין שייך בזה הדין דעובר על דברי הנביא - ראה צפע"נ מהד"ת שם עט, א.
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 117 לקו"ש חי"ט ע' 182
- תורת מנחם בס"ד. פורים ה'תשי"א* לקו"ש חי"ט ע' 182
- מאמרים מלוקטים בס"ד. פורים ה'תשי"א לקו"ש חי"ט ע' 182
- רשימות קיג לקו"ש חי"ט ע' 182
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש קסג מנחות עח, ב
- לקוטי שיחות 110 מאותו ספר מנחות עח, ב
- לקוטי שיחות 285 מאותו ספר שם עח, ב
- לקוטי שיחות 28 מאותו ספר מנחות עח, א
- לקוטי שיחות 300 מאותו ספר מנחות עח, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט מנחות עח, ב
- שולחן ערוך ו מנחות עח, ב
- שולחן ערוך ח מנחות עח, ב
- שולחן ערוך ט מנחות עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו מנחות עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנד דיני תבשילים המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת מנחות עח, ב