קיג
[reshimo]
היא נצחית ולא תשתנה (הל' יסוה"ת רפ"ט. וכנראה הוא מהעיקרים לדעת הרמב"ם פיה"מ לחלק יסוד ט'). ואמרו (ברכות כב . ) אין ד"ת מקבלין טומאה* שנאמר הלא כה דברי כאש. והיא למעלה מהזמן ומקום, עד שארז"ל (מנחות קי ע"א) כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת, אף שהוא בלילה ובחו"ל. ונק' חיי עולם בהיפך מחיי שעה (שבת י . . אבל בתענית כא . הגירסא חיי עולם הבא!). ואדם הלומד תורה
----------
*) צ"ע ליישב הא דאסור במבואות המטונפות.[/reshimo]
[pianuach]
היא נצחית ולא תשתנה ( רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט 394 . וכנראה הוא מהעיקרים (עיקרי הדת) – לדעת הרמב"ם ב פירוש המשניות ל סנהדרין ר"פ חלק יסוד ט' 395 ) , להיותה חכמתו של הקב"ה שהוא נצחי ובלתי משתנה .
ו לא עוד שגם כאשר האדם הלומד תורה הוא במצב של היפך הטהרה, אמרו רז"ל (ברכות כב, א) " אין דברי תורה מקבלין טומאה * שנאמר 398 הלא כה דברי כאש . . מה אש אינו מקבל טומאה וכו'", היינו, שגם בירידתה למטה כו' הרי היא דבר ה' ("דברי") .
ו עוד זאת – שהתורה גם בירידתה למטה היא למעלה מהזמן ומקום, עד שאמרו רז"ל (מנחות קי ע"א) " כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת " , אף ש העסק בתורת חטאת הוא בלילה ובחוץ לארץ , זמן ומקום שאינם ראויים להקרבת חטאת – כי התורה היא למעלה מזמן ומקום399 . ו כיון שהיא למעלה מהגבלת הזמן, לכן נקראת " חיי עולם " – בהיפך מ " חיי שעה " (שבת י, א 400 . אבל בתענית
----------
*) צ"ע ליישב הא דאסור ללמוד תורה במבואות המטונפות 396 אף שאין דברי תורה מקבלין טומאה397 . [/pianuach]
הערות
- 394. ושם: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעד ולעולמי עולמים אין לה שינוי ולא גרעון ולא תוספת וכו'".
- 395. ושם – ש"עיקרי דתנו ויסודותי' שלשה עשר יסודות", ו"היסוד התשיעי": "ההעתק, והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא הש"י לא מזולתו, ועלי' אין להוסיף וממנה אין לגרוע, לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה וכו'" (משא"כ לדעת העיקרים (מאמר ג' פי"ד ואילך) שחולק על הרמב"ם וס"ל שאפשר שתשתנה התורה ע"י הבורא). – ומ"ש " וכנראה הוא מהעיקרים כו'", אולי קאי על הטעם לנצחיות והעדר השינוי, שהוא מפני שהתורה היא חכמתו של הקב"ה (וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 182 ואילך. סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 29 ואילך).
- 398. ירמי' כג, כט.
- 399. ראה גם לקו"ת אחרי כז, סע"ב. במדבר יג, א.
- 400. ושם (ובפרש"י): "מניחין חיי עולם (תורה) ועוסקים בחיי שעה" (תפלה צורך חיי שעה היא לרפואה לשלום ולמזונות).
- 396. ראה טושו"ע ואדה"ז או"ח ספ"ה.
- 397. להעיר מהמבואר בלקו"ש ח"ח ע' 352 הערה 5, שאף שאין דברי תורה מקבלין טומאה, מ"מ, ישנו ענין של בזיון כו'. ואולי י"ל עד"ז גם בנוגע למבואות המטונפות. – ולהעיר גם מלקו"ש ח"ד ע' 1351 בהערה. סה"מ מלוקט ח"א ע' קנה והערה 47.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.