28

הערות

1. 0. ראה בארוכה השקו"ט במפרשי התו"כ שם. ופירושם לכאו' דחוק.
2. 1. ע"פ הנ"ל בפנים שזוהי הכוונה בתו"כ - מובנת ג"כ הקס"ד בתו"כ (לקמן פסוק יד (ספ"ד)) דמנחת חינוך (של כהן הדיוט) דומה למנחת חביתין: ,יכול מה אהרן מביא בכל יום אף בניו כו' מה אהרן דוחה את השבת אף בניו כו'", והוצרך לימוד מיוחד לשלול זה. ע"ש.
3. 2. ראה מנחות שם. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה הט"ז. וראה במשנה למלך שם ועוד בגירסת התו"כ פרשתנו עה"פ (ר, יג) - אם עבודתו פסולה או כשירה. ובמפרשי הירושלמי שקלים פ"ז ה"ג.
4. 3. כן משמע במאירי שקלים שם: ואם עבר כה"ג ועבד קודם שיקריב מנחת חביתיו שבכל יום עבודתו מכל מקום כשרה. והוא הדין לכהן הדיוט ביום חנוכו כו'. (ולהעיר ממאירי יומא ה, ב: ועשירית האיפה שכל כהן מקריב ביום חינוכו וכהן גדול בכ"י, שמפרש דלא כפרש"י שם).
5. 4. לכאורה יש לבאר עפ"ז גם דעת הירושלמי שקלים שם דבו ביום שנתקרב תחילה לעבודה בו ביום נתמנה להיות כה"ג מביא שתים אחת לחינוכו ואחת לחובת היום [את"ל שאין זה רק קס"ד - ראה מפרשי הירושלמ שם] - שהטעם בזה הוא שמנחת חביתין עולה לו לחינוך כה"ג* (ולא כבתקלין חדתין שם דהא דחינוך כה"ג עולה ג"כ לתחילת עבודה (חינוך כהן הדיוט)). וכן משמע דעת המאירי שקלים שם, שכותב בהמשך להנ"ל (בהערה שלפנ"ז): ונמצא שאם ביום שנתחנך לעבודה נתמנה כהן גדול מביא שתי מנחות חבתין אחת לחנוכו ואחת לעבודת היום.
6. 6. ועפ"ז יש לומר דזהו החילוק בין דעת הבבלי (מנחות עח, א) וירושלמי הנ"ל. וראה רמב"ם שם הי"ז ובנ"כ שם. וראה עזרת כהנים (תוספת העזרה) לתו"כ שם. ואב"מ.
7. 7. *) ראה רמב"ם שם סהי"ז ,,ומעשה שלשתן שוה הוא" ובמשנה למלך שם.