404
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שמצינו שדוקא בבבל בחר הקדושברוך-הוא כמקום הגלות באופן של ,שמה יהיו" - קביעות, בדומה לבחירת הקדוש-ברוך-הוא בארץ ישראל באופן של קביעות בזמן של גאולה ושנים כתיקונן?.
ולפי זה יתכן שקיימת נפקא-מינה נוספת בין שיטת רש"י (והמאירי) והרמב"ם: לדעת רש"י, שטעם האיסור הוא לפי שיש שם ישיבות המרביצות תורה, מובן שבמציאות שישיבות המרביצות תורה קיימות (לא בבבל, אלא) במדינה אחרת, הנה חל עליה איסור היציאה ממנה לשאר הארצות*';
7) ע"פ הכלל אפושי מחלוקת לא מפשינן (נסמן לקמן הערה 69) י"ל שגם לדעת הרמב"ם הבחירה בבבל (לגלות - גם בגלות שני) שייכת היא לזה ששם גלתה התורה* [וכדרו"ל עה"פ (מ"ב כד, יד) החרש והמסגר (ראה גטין פח, סע"א. וש"נ)] בגלות יכני' ואח"כ ע"י ר' חייא ובניו (סוכה כ, א), רב ושמואל וכו' (וראה תנחומא נח ג: וישבו בתורתן בבבל מן אותה שעה עד היום ולא שלט בהן לא אדום ולא יון כו'. עיי"ש). והיינו כי בבל בעצם הוא מקום מסוגל לתורה יותר משאר ארצות ולכן בחר בה (וראה סידור יעב"ץ שם). אלא שלדעת הרמב"ם מכיון שלמדין זה מהכתוב ,,בבלה יבואו" גם כשבטל הטעם - לימוד התורה שבבבל - לא בטל האיסור. משא"כ לדעת רש"י. וראה לקמן בפנים.
8) כן משמע מפשטות לשון רש"י, וכן מפורש במאירי כתובות שם*. בשטמ"ק (ועד"ז בהפלאה)
נזסעי ב
אבל לדעת הרמב"ם, שזהו מחמת בחירת הקדוש-ברוך-הוא בבבל כמקום הגלות, מובן שהאיסור אינו אלא ביציאה מבבל (ולא ביציאה ממקום אחר של תורה)*, שהיא כיציאה ,מהארץ לחו"ל".
ח. השינו"ים בלשון הרמב"ס בהשוואה לגמרא
ועל פי זה מוסברים גם שאר הדיוקים: א) מה שלא כתב הרמב"ם ,כשם שאסור לצאת מהארץ לבבל", ב) מה שלא כתב ,כך אסור לצאת מבבל לארץ ישראל" (לפי הכסף"משנה), ג) שאינו מסיים - כבגמרא = ,עד יום פקדי אותם נאום ה'":
א) באיסור היציאה מהארץ מחמת בחירתה עלדידי הקדוש-ברוך-הוא, שוה בבל לחוץ-לארץ וכלולה בה; ב) כך גם באיסור היציאה מבבל, מחמת בחירת הקדוש-ברוך-הוא בה (כמקום הגלות), ארץ ישראל שוה לשאר
הערות
- 1. *) ועד"ז לאידך, שגם לדעת רש"י היתה הבחירה בבבל כדלקמן בפנים סי"ב.
- 2. *) במאירי שם: שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצוייץ שם דינו כארץ ישראל. ומזה מקור מפורש בנגלה (ככל ענינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ
- 3. שם: לפי שיש בה ת"ח ושכינה היא בבבל בבי כנישתא כו' כדאיתא במגילה - אבל ג"ז שייך ל,כל מקום שגלו" ד,שכינה עמהם", כבתחילת הסוגיא שם (מגילה כט, א). ולהעיר מהמשך דברי המאירי שם: משיגים כו' וזוכים ליהנות מזיו השכינה.
- 9. גם לפי המבואר בהערה 47, כפשוט.
- 5. נ"ע ח"א ע' תפה. לקו"ש ח"ה ע' 621) במענה לשאלה האם לנסוע לא"י: ,,ווילסט פארן קיין ארץ ישראל? - מאך דא ארץ ישראלו (= רצונך לנסוע לארץ ישראל? - עשה כאן ארץ ישראל)" - שאז כאילו הוא דר בא"י (כמאמר ר"י בגמ' שם (לענין בבל). וכבמאירי שם), ואסור לצאת משם כר.
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 439 לקו"ש חי"ח ע' 404
- לקוטי שיחות 649 לקו"ש חי"ח ע' 404
- לקוטי שיחות 452 לקו"ש חי"ח ע' 404
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חי"ח ע' 404
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.