452

72 לקוטי מישראל -- לא רק לאלו השייכים לשבט גד, כמפורש בפרש"י על הפסוק?? ,איש אשר כברכתו ברך אותם", ש,כללן כולם בכל הברכות", ובנדו"ד -- שהברכה דשבט גד (,גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב") שייכת (לא רק לשבט גד, אלא) גם לכל שאר השבטים, לכאו"א מבנ"י.

וההוראה היא -- כאמור -- שכאו"א מישראל צריך לעשות את כל התלוי בו להעמיד גדודים שיעסקו בעבודה דכיבוש הארץ, כפתגם הידוע"י: ,מאך דא (עשה כאן) ארץ ישראלי, כלומר, לגלות אלקות (בדוגמת הענין ד,עיני ה' אלקיך בה") בכל מקום ומקום בעולם, עד במקום (שבגלוי הוא במעמד ומצב) הכי חחתון -- בדוגמת ,ארץ כנען" (או ,ארץ מצרים").

יב. וסיום שיעור חומש היומי הוא - ,ולקדקד נזיר אחין"ייי, שנאמר על יוסף.

ומפרש בתרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום ירושלמי: ,נזיר אחיו" -- ,זהיר ביקרא דאחוי". כלומר: ,נזיר" הוא (גם) מלשון נזר ועטרה"י, ולכן, מפרש התרגום שענין זה קשור עם ,יקרא דאחוי".

והענין בזה:

מפסוק זה למדים הוראה נפלאה בנוגע להנהגה דאהבת ישראל -- שלמרות שאחיו התנהגו עמו באופן בלתי-רצוי, עד שמכרוהו כו', מ"מ, לא זו בלבד שלא השיב להם כגמולם, ולא זו בלבד שהשתדל אפילו שלא לפגוע בכבודם,

אלא יתירה מזו -- ,זהיר ביקרא דאחוי", שהי' זהיר בכבודם!

ויש להוסיף, ש,זהיר" הוא גם מעניז ד,זהיר טפי":יי, וגם מלשון זוהר ואור (ע"ד מ"שי"י ,והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע")י, כלומר, הנהגתו של יוסף שהי' ,זהיר ביקרא דאחוי" היתה באופן שבענין זה הי' ,זהיר טפי?, עד כדי כך שהנהגה זו (עבודתו באהבת ישראל) היתה ה,שער" לכל שאר ענני העבודה%י, וגם: עבודתו באהבת ישראל היתה באופן של זוהר ואור - בכך התבטאה ה,ליכטיקייט" שלו, ועי"ז נעשו גם כל שאר עניני העבודה באופן של זוהר ואור.

וההוראה מזה, כאמור, עד כמה צריכים להשתדל בענין דאהבת ישראל אפילו כלפי יהודי שהתנהג עמו באופן בלתירצוי (בדוגמת הנהגת אחיו של יוסף). ובלשון אדמו"ר הזקן בתניא"י: ,שלא לשלם לו כפעלו חזיו, אלא אדרבה, לגמול לחייבים טובות, כמ"ש בזהר*י ללמוד מיוסף עם אחיו".

יג. וענין זה קשור גם עם התחלת שיעור היומי -- ,גד גדוד יגודנו גו'", כאמור, ,נעוץ תחילתן בסופן וסופן

בתחילתן": כדי לפעול את הענין ד,גדוד יגודנוי, להעמיד ,גדודים" (,גדודים יגודו

הימנו") לשון רבים, שיצאו למלחמה