ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב107

107

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מ,,במועדו" שקרבן פסח דוחה שבת% - כדעת בני בתירא.

וכיון שנקודה זו, אם היחיד והפרט גובר ומכריע או הציבור והכלל, מהווה במספר מקומות את סלע המחלוקת שבין רבי יאשיה לרבי יונתן, כדלהלן, יש להניח, שזהו הבסיס למחלוקתם גם לגבי קרבן פסח.

ה. דוגמאות למחלוקת בין רבי יאשיה לרבי :ונתן

להלן דוגמאות של מחלוקות בין רבי יאשיה לרבי יונתן, אשר בהן הם הולכים לפי שיטתם בנקודה שדלעיל:

לגבי בני אדם: א) בעניץ עיר הנדחת*: ,,עד כמה עושין עיר הנדחת, מ" וע' ק' דברי רבי יאשיה: רבי יונתן אומר מק' ועד רובו של שבט". רש"י5 מסביר את טעמו של רבי יאשיה: בציר (=פחות) מעשרה לא מקרי עיר - ,,עיר הנדחת" - וטפי (=יותר) ממאה נפקא (=יצאה) מתורת עיר והוו להו ציבור". כלומר, רבי יאשיה סובר שבהיותם ,טפי ממאה" הם נעשים ציבור, ורבי יונתן סובר ש,טפי טמאה" הם נעשים ,עיר" - אוסף של יחידים - ,עד רובו של שבט".

ההסבר לכך הוא: אצל רבי יאשיה מכריע ה,ציבור", ולכן הוא רואה ,טפי ממאה" כמציאות של ציבור, לשיטת רבי יונתן מכריע. ה,יחיד", ולכן עדיין זו ,עיר" עד ,רובו של שבט".

וכך גם בענין ,' עד ק'": רבי יונתן רואה אותם כיחידים ממש, אפילו לא ,עיר", ואילו רבי יאשיה רואה אותם כמציאות של עיר%.

ב) בענין ,מקלל אביו ואמו"*: ,איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו*, אין לי אלא אביו ואמו, אביו שלא אמו, אמו שלא אביו מניין, תלמוד לומר אביו ואמו קלל דמיו בו, אביו קילל אמו קילל, דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר משמע שניהן כאחד ומשמע אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו" -

רבי יאשיה סובר שיש להתייחס ל,את אביו ואת אמו" ככלל - אלו שהולידו את ה,איש" - ולכן, ללא הפסוק ,אביו ואמו קילל" צריך היה לומר, שאין הוא חייב אלא אם כן קילל את ,שניהם כאחד". ואילו רבי יונתן סובר שיש להתייחס אל כל אחד מהם כפרט בפני עצמו* - ,אביו" בנפרד

הערות

3. ודוחק לומר שלאחרי שהשיב לו ר' יאשי' הגז"ש ד,במועדו במועדו" הודה לו ר' יונתן. וראה ירושלמי (דלעיל הערה 10) שבני בתירא ,לא קיבלו ממנו (היקש, ק"ו וגז"ש) עד שאמר להן כו' שמעתי משמעי' ואבטליון".
4. סנהדרין טו, סע"ב. וראה לקמן הערה 39.
5. ד"ה מעשרה. ולהעיר מירושלמי דלקמן הערה 57.
4. בהעלותך ג שיחות זה
6. ובפרט עפ"י משנ"ת (ראה לקמן הערה 58), דגם עיר (הנדחת) הוא מציאות אחת של צבור.
7. סנהדרין סו, א. וש"נ. תו"כ קדושים עה"פ.
8. קדושים כ, ט.
9. לפמ"ש התוס' (יומא נז, ב ד"ה תניא. מנחות כב, ב ד"ה ור"י) דר' יהודה ס"ל כר' יונתן [והא דס"ל מערבין לקרנות - דלא כר' יונתן (ראה לקמן בפנים ס"ח) - הוא משום ,דדריש אחת"] =

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.