487
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
7 לקוטי צריך להתחיל את התורה אלא ממצוה (ראשונה) שנצטוו בה ישראל"?
(ב) אם שאלת רש"י היא, כפי שמסבירים המפרשים, שכל הפרשיות הכתובות עד ,החודש..." לא היו צריכות להיכתב בתורה שבכתב - מדוע הוא משתמש בביטוי ,לא היה צריך להתחיל את התורה", שממנו משתמע שרק ההתחלה היתה צריכה להיות שונה*. לכאורה, יותר מתאים היה לומר (כלשון המדרש") ,לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחודש הזה לכם"?
ההסבר לכך (לפי ,,יינה של תורה" שבפירוש רש"י), הוא:
,לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם" אינה רק סברה, אלא זוהי גם המסקנה*י: כיון שזוהי ,מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" הכרחי לומר שהיא באמת היסוד וההתחלה לתורה כולה (כדלעיל סעיף ב).
ולכך רומז רש"י בפירושו על ,בראשית" - ,לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם": מכיון שגם ,בראשית ברא... " הוא חלק
פ' החודש
מן התורה, צריך לומר ש,החודש הזה לכם..." הוא ה,התחלה" והיסוד ל,בראשית ברא..." כלומר, עבודת ישראל באופן של ,החודש..." צריכה להתחיל כעיקר ויסוד גם בעניני העולם, הבאת ענין הגאולה לעולם עצמו.
וכפי שמסביר רש"י בהמשך פירושו - ,פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים": עבודת ישראל מתבססת על כך, שגם ,נחלת גוים" - העולם - ישוחרר ויעבור לרשות ישראל, ההופכים אותו לשם שמים, ולדרך של ,דעהו".
ו גם תחילת הבריאה - מצד הקב"ה - קשורה לעבודת האדם
ענין נוסף בקשר שבין ,החודש" לבין כ"ה אדר:
בפסוק ,החודש הזה לכם ראש חדשים..." מדובר על ראש-חודש ניסן* - יום שישי למעשה בראשית, לדעת רבי יהושע, יום בריאת האדם. וגם זהו הקשר למאמר חז"ל הנ"ל על ,החודש הזה..." - ,כשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה", כי ביום זה נברא האדם, ובכך התחילה עבודת האדם (של ,בחר ביעקב ובניו"*) באופן של ,חידוש" ו;,גאולה", כדלעיל. ואילו בבריאה של כ"ה באדר,
הערות
- 6. ראה לקו"ש שם ע' 3 הערה 9. ח"כ ע' 1 ואילך.
- 7. תנחומא ולקח טוב הנ"ל.
- 8. ע"פ המבואר בפנים יומתק הלשון "לא הי' צריך להתחיל כו' אלא כו' - ולא (בלשון חיובי) "הי" צריך להתחיל את התורה כו'" - כי הלשון "לא .. אלא" מורה שאי אפשר להיות באופן אחר (אפילו בדיעבד) - ראה מנחות פג, ב ובתוד"ה מתני" שם.
- 4. שיחות
- 9. כדרשת חז"ל (מכילתא ורש"י עה"פ. ועוד) דקאי על קידוש החודש.
- 0. ראה אגה"ק סי" ז (קיא, ב).
מצוטט ב־1 עמודים
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א לקו"ש חט"ז ע' 487
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- אגרות קודש מג מנחות פג, ב
- אגרות קודש ו'תכא מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות 13 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 274 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 10 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 125 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 334 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 238 מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות 292 מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות 71 מאותו ספר מנחות פג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מנחות פג, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג מנחות פג, ב