ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לויצאשיחה ב135

135

בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר כו'" — והרי מובן שקדימה בתורה היא קדימה במעלה, והיינו שבזה שזבולון עוסק בתמיכת התורה יש בו מעלה על יששכר14.

אבל קשה לומר שמעלה זו (של תמכין דאורייתא) תכריע בקביעת מקום דירתו של יעקב, שעיקר המעלה והחשיבות אצלו הוא ענין התורה — דאיך תהי' "דירתו" של יעקב תלוי' ב"מקום" העוסק בפרקמטיא (לו יהא שכוונת העסק היא רק בשביל תמיכת התורה) ולא במקום אהלה של תורה עצמו15?

ובפרט ע"פ דיוק לשונו של רש"י "עיקר דירתו" (כיון שהוא "בית זבול") — שי"ל שזהו החידוש ב"בית זבול" לגבי "דירה": סתם דירה יש במשמעה גם דירת עראי, משא"כ "זבול" מורה על בית קבוע15 [וע"ד הלשון "בית זבול" בנוגע לבית המקדש — "בנה2 בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים", שנקרא "בית זבול" להיותו דירת קבע של הקב"ה, באופן של "מכון לשבתך עולמים", דירה נצחית] — כלומר: חשיבות ענינו של זבולון אינה רק כדירה סתם, דירת עראי וכו', אלא היא קשורה עם "עיקר דירתו", דירת קבע של יעקב16.

ג. אמנם, מצינו דוגמת ענין זה גם בחיי יעקב עצמו:

בפרשתנו מסופר בארוכה על דבר שהייתו של יעקב בבית לבן כ' שנה, שבמשך זמן זה לכאורה, לא הי' נמצא באהלה של תורה, אלא הי' עסוק במרעה צאן של לבן, ומתאים לדיני התורה הי' עסוק באופן של "בכל כחי עבדתי גו' ביום גו' בלילה"17 [שלמדים מהנהגת יעקב בבית לבן כיצד צריכה להיות עבודת הפועל, כמבואר ברמב"ם וכו'18].

ומ"מ, לא זו בלבד שדוקא בעת הזאת זכה ל"ויפרוץ האיש מאד מאד"19, הצלחה למעלה ממדידה והגבלה (ב' פעמים "מאד"20) — ומובן, שזה כולל גם (ואדרבה — בעיקר) הצלחה רוחנית21 (ובפרט שהמדובר בהאבות, שהיו "מרכבה" לרצון העליון כל ימיהם22, ובמכש"כ משאר הצדיקים, שחייהם אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים23) — אלא עוד זאת, שדוקא בבית לבן העמיד יעקב את שבטי ישראל (לבד מבנימין), ויסד את

הערות

  1. 14. וראה בארוכה צרור המור ואלשיך כאן.
  2. 15. באלשיך (ועד"ז בצרור המור) כאן, ש"זבולון הוא אכסניא לתורה. . שהוא זן את יששכר". אבל לכאורה צ"ע (כבפנים), דאיך אפ"ל שהוא "אכסניא לתורה" יותר מיששכר?
  3. 15. ולהעיר מרש"י ע"ז יח, ב (ד"ה שמזבלים): לשון יזבלני אישי, ענין חניי' של חיבור ואסיפה.
  4. 2. מ"א ח, יג.
  5. 16. ולהוסיף מדיוק ל' רש"י "לא כו' אלא עמי" — ל' שמורה שהוא לעיכובא (תוד"ה מתני' — מנחות פג, סע"ב) — ראה השקו"ט במפרשי רש"י כאן.
  6. 17. פרשתנו לא, ו; שם, מ (ולהעיר מב"ר פס"ח, יא: כל כ' שנה כו' מה הי' אומר כו' שיר המעלות כו'). — משא"כ רועה צאן בכלל, לא באופן של "פועל" שחייב לעבוד בכל כחו כו'. וכמבואר בכ"מ (מהם — מאמרי אדה"זתקס"ה (ח"א) ע' קצב. תו"ח ויחי (קב, ב). ועוד) שמטעם זה בחרו האבות להיות רועי צאן כי אין במלאכה זו טירדות כו'.
  7. 18. סוף הל' שכירות (מהשיעור דיום ש"ק זה — תשמ"ח). טושו"ע חו"מ סו"ס שלז. שו"ע אדה"ז חו"מ הל' שאלה ושכירות כו' ס"כ. — ולהעיר מקו"א להל' נזקי גו"נ כו' סק"ב.
  8. 19. פרשתנו ל, מג.
  9. 20. ראה תו"א פרשתנו (כג, ב. שם, ג). ועוד.
  10. 21. ראה בארוכה ע"ד החסידות תו"א, תו"ח וכו' פרשתנו.
  11. 22. תניא פכ"ג. ובכ"מ.
  12. 23. ראה תניא אגה"ק ביאור לסי' זך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.

  1. אגרות קודש מג מנחות פג, ב
  2. אגרות קודש ו'תכא מנחות פג, ב
  3. לקוטי שיחות 13 מאותו ספר מנחות פג, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מנחות פג, ב
  5. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מנחות פג, סע"ב
  6. תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח מנחות פג, ב
  7. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב מנחות פג, סע"ב
  8. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
  9. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
  10. תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג מנחות פג, ב