446
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
18 לקוטי כניסה ויציאה?, (ב) דלת היא מהות בפני עצמה - סגירה. ללא הדלת היה החלל פתוח תמיד, והדלת סותמה אותו.
מן ההבדל בין שתי ההגדרות נובעות תוצאה מעשית לגבי חובת מזוזה: אם סוברים שהדלת היא חלק מן השער, ומהותה פתיחה, סביר לומר, שחובת המזוזה (החלה על מקום הכניסה? - והיציאה? - של הבית) חלה רק כאשר הפתח הוא רגיל ומושלם, כשיש לו דלת, כי פתיחת הדלת מאפשרת את הכניסה לבית.
אך אם אומרים, שמהות הדלת היא סתימת חלל הפתח, אין מקום לומר שחובת מזוזה בפתח ושער הבית (מקום הכניסה והיציאה) תהיה תלויה בדלת, שמטרתה לא לאפשר כניסה ויציאה.
7) כי בלי דלת לא נקרא ,,שער", כ"א ,פתח" (תשובת הרמב"ם - נעתקה בכס"מ הל' מזוזה שם ה"ה. ב"י שם). בסגנון אחר: ,שער" הוא חלק מהבית (חלק המשמש גם לכניסה ויציאה); פתח (בלי דלת) הוא רק חלל - פרצה בהכותל (היפך דכותל הבית). וראה צפע"נ מהדו"ת (ו,. רע"ב): דבלא דלתות אין עליו שם בית .. דצורת הבית הוא נשלם בהדלתות .. ולכך ס"ל לרבינו ז"ל לקמן בהל' מזוזה דבית בלא דלתות פטור מן המזוזה כו'.
8 ,ביתך" - ,דרך ביאתך" (יומא יא, ב. וש"נ).
9) ראה זח"ג (רסג, ב): פקודא למיקבע ב"נ מזוזה לתרעי' למהוי כל ב"נ נטיר מעם קב"ה כד נפיק וכד עייל ורזא ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. שו"ע יו"ד סו"ס רפה: ה' ישמור צאתי וגו'.
ויקהל ג
4 לדעת רש"י: מטרת הדלת היא סגירה
וכאן רואים מהי שיטת רש" בפירושו על התורה, לפי פשוטו של מקרא, בענין זה: רש"י מסביר ש,מסך שער החצר" היה חייב להיות ,,כמדת קלעי החצר", כי, כדלעיל, הוא היה במהותו חלק מן הקלעים. כלומר, כשם שמהות הקלעים היא סתימה"*, כך גם מטרת ,,מסך שער החצר" היא סתימה, ולא מ,פתח (שער) החצר"*, כפי שמתבטא בשמו. ,מסך" - ,לשון מגין"?.
מכך מובן גם לגבי מהותה של דלת, כי ,,מסך שער החצר" הוא במקום דלת, כמבואר בתשובת רבי אברהם בן הרמב"ם'י, שלפי שיטת רש"י מטרתה סגירה, ולא פתיחהי".
ואת גם בהתאם לשיטת רש" בפירושו על הגמראלי, ששם הוא סובר
הערות
- 0. ראה פרש"י תרומה (שם, יג): לא היו סתומים כולם בקלעים כו'.
- 1. במדבר ג, כו. נשא ד, כו.
- 2. פרש"י תרומה כו, לו.
- 3. ברכת אברהם סמ"א (אלא ששם קאי לשיטת הרמב"ם). ובביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע ח' (ובמילואים ס"ג) הרבה להשיב על תשובת הרמב"ם ור"א בן הרמב"ם, עיי"ש.
- 4. עייג"כ פרש"י וירא יט, טדיא: ,,הדלת - דלת הסובבת לנעול ולפתוח. פתח - הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין".
- 5. בסוגיא דמנחות לג, א (,ריש גלותא כו'") - מדמפרש ,תלי דשי ברישא" דקאי על ה,סיפין", ולדעת הרמב"ם צריך לקבוע תחילה (לא רק ה,סיפין", אלא) גם הדלת. ראה תשובת הרמב"ם שם - כמפורש בב"י (יו"ד שם): וכיון שרש"י וכו' חולקים עליו כו'. ולהעיר, דבצפע"נ
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש שכה יומא יא, ב
- לקוטי שיחות 223 מאותו ספר מנחות לג, ב
- לקוטי שיחות 164 מאותו ספר מנחות לג, א
- לקוטי שיחות 214 מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר מנחות לג, רע"ב
- לקוטי שיחות 122 מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 127 מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות 138 מאותו ספר יומא יא, ב ואילך
- לקוטי שיחות 141 מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות 401 מאותו ספר יומא יא, ב
- לקוטי שיחות 61 מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 70 מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב יומא יא, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א מנחות לג, ריש ע"ב
- שולחן ערוך ע מנחות דף לג
- שולחן ערוך ה יומא יא, ב
- שולחן ערוך (טו) מנחות לג, א
- שארית יהודה סימן ב יומא יא, ב
- תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט יומא יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות לג, ריש ע"ב