141

מותר לתלמיד חכם לאכול גם בבית הכנסת*, ובודאי בבית המדרש5י, אך בכל זאת אין הם נחשבים ..בית דירה", כדלעיל, כי שם ההיתר הוא משום שזוהי אכילה ושתיה (ושינה) בדרך עראי, ומשום כך אין הם נחשבים ..בית דירה" לצורך חובת מעקה, כי זה בדומה לדירת עראי (סוכה*'; בית בחוץ לארץ פחות משלשים יום, הפטור ממזוזה?י);

ולעומת זאת, אכילת קדשי קדשים היא מצוה, והרי ,מצוותיה אחשביה"**, ובמיוחד כאשר האכילה היא באופן של ,למשחה - לגדולה"*, ויש כאן קביעות, התורה ציותה לאכול קדשי קדשים בהיכל, בשעת הדחק לפחות, ולכן זהו ,בית דירה"*.

ו התבטלות - גם בדרגה נעלית של קדושה

כדי להבין את ההבדל שבין בית הכנסת וכדומה לבין בית המקדש לגבי חובת מעקה בפנימיות הענינים, יש לבאר תחלה את המשמעות של המעקה בעבודה הרוחנית של היהודי:

המשמעות הפנימית ל,ועשית מעקה לגגך... כי יפול הנופל ממנו" היא: ,גגך" רומז להתנשאות ולגאוה'', והכוונה של ,ועשית מעקה לגגך" היא, שהכרחי לחסום ולהגביל את הגאוה?ל. ,כי יפול הנופל ממנו" - כי מדת הגאוה היא השרש של כל נפילה רוחנית, כידוע שהמדות הרעות של האדם נובעות מתחושת הישות העצמית ומהגאוה.

וזוהי גם ההוראה הנלמדת מכך שגם היכל המקדש חייב במעקה:

אפשר לחשוב, שהמעקה הכרחי רק בענינים שהם ,בית של חול", אשר ה/גג" שלו הוא גאוה והתנשאות פשוטה, שהיא להיפך מהקדושה.

אך כאשר מדובר אודות המקדש, אשר כולו קודש - הרי גם גגו הוא

במעקה - ,בית לרבות היכל" - כי לולא זה הו"א דאין זה בכלל ,עשויין לדירה".

1 להעיר ממחז"ל בנוגע לגג ביהכנ"ס ודבתי העיר (שבת יא, רע"א).

3 ראה דרושים עה"פ ראשית גוים עמלק.