ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה ב164

164

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולכן, הוא קובע בפשטות גם לגבי יתדות המשכן, ואף לפי הפירוש שיתדות אלה לא היו תחובין בארץ, שהן היו "כמין נגרי נחושת", כשהמשמעות בלשון הקודש היא דברים שתוקעים אותם במקום כלשהן", כי זהו ההסבר של המלה יתדות.

אך הספק הוא רק, אם במשכן הן היו "תחובין בארץ" גם בפועל אם לאו. וקיימת אפשרות לומר שהן לא היו כך, למרות שברור אצלו שגם יתדות המשכן היו כמין "נגרי", כלומר, שהיתה להן צורה, שאפשר לתקוע אותן:

כיון שהמשכן במדבר לא עמד בקביעות במקום אחד'', וצריך היה לפרקו?', סביר לומר, שכדי למנוע טרחה רבה, היו מחזקים את היריעות ואת הקלעים על ידי הכובד של

היתדות התלויות, ולא על ידי שהיתדות היו "תחובין בארץ", כך שלצורך הפירוק, צריך להוציא אותן מן האדמה ולנעוץ אותן שוב בהקמה בשנית.

אך לפי זה אין מובן:

א) אם סוברים, שיריעות המשכן חוזקו על ידי כובד היתדות, לא היה צורך להשתמש למטרה ו דוקא ב"יתדות", שממלאות תפקיד זה על ידי היותן תקועות בארץ, אלא על ידי דברים כבדים, בכל צורה שהיא?

ב) כיון שהספק אנו לגבי צורת היתדות, אלא לגבי נעיצתן בארץ בפועל, מה תועיל ההוכחה מ"שמן", או מן הפסוק "אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח", שאין מדובר בו כלל אודות המשכן?

ג. שני סוגי יתדות

הדברים יובנו על ידי דבריןו הקודמים של רש"י, ב"דיבור המתחיל" הקודם בפסוקנו?': "מקבות לתקוע יתדות ועמודים". לכאורה, עדיין אין מוחלט אצל רש"י אם היתדות היו "תחובין" או "תלויין", וכיצד הוא אומר לפני כן בפשטות "לתקוע יתדות"?

לכן הכרחי לומר, שהיו במשכז3

הערות

1. ממ"ש (תצא כג, יד) "ויתד תהי' לך גו' וחפרת בה" - והרי בדבר שאינו חד א"א לחפור, הרי מובן שהוא עשוי (בנוגע לבנין) לתקעו.
0. ראה רש"י ד"ה נגר (שבת קכו, א): יתד שתוקעין כו'. ד"ה ובנגר (ב"מ קא, ב): ותוחבין אותו כו'. ד"ה עשאה כמין נגר (מנחות לג, א): שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל. ועוד.
3. וכן מוכרח מפירש"י דידן גופא - שהרי הפירוש "כמין נגרי נחשת" הוא גם להדיעה שהיתדות היו תחובין.
1. ראה ס"פ פקודי. במדבר א, נא ופרש"י שם. ועוד. וגם בפסוק זה עצמו כותב רש"י (ד"ה לכל כלי המשכן) "שהיו צריכים להקמתו ולהורדתו".
2. ראה בהעלותך ט, יז ואילך.
6. תרומח ג שיחות -
12. ראה לעיל הערה 1.
3. אבל בכלל - יש גם יתד לחפור, יתד דבמעשה שמשון ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.