132
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד. הטעמים לשלילת ההפקרה אינם מתא'מים לעניננו
אך קשה לומר שזוהי הסיבה בעניננו: ראשית, מדובר כאן על סוכריות שבכלל לא ברור אם יש בהן חמץ, ואף אם יש, הרי זו רק תערובות חמץ שמלפני הפסח, שבה החמץ בטל ברוב (או בששים)<, ואין חל עליו בל יראה ובל ימצא, לפחות מדאורייתא*.
ועוד: הפקר כזה אינו מועיל מפני שכל אדם יעשה כך כדי להנות מן החמץ לאחר הפסח?. אבל בעניננו,
לחזור ולזכות בו אחר הפסח כמבואר בתשובת הרשב"א בשם הירושלמי (פ"ב ה"ב)". וכ"כ מפורש בשו"ת פנ"י שם דהרשב"א מפרש הערמה בירושלמי (דלא כהטור כו') שיכוין לחזור ולזכות בו אחר הפסח**. ובמקו"ח שם סק"ט ד"ה לכן. שו"ת תו"ח או"ח סכ"ב בתחלתו. וראה נוב"י מהד"ק או"ח סי"ח. שו"ת חת"ס או"ח סקי"ד (ומסיים ,והמעיין בתשו' רשב"א.. יראה להדיא שנתכוון לכל מה שכתבתי"). וראה שו"ת תו"ח שם (וס"ט ואילך). שד"ח שם. ואכ"מ.
5 וראה שו"ע אדה"ז סתמ"ז סי"ח.
6) להעיר מדין חמץ נוקשה כיון שלא עבר עליו בב"יוב"י מה"ת אפילו באכילה שרי (שו"ע סו"סתמז ובמג"א שם). ועי' מה שהביא במג"א שם מהר"ן. וראה שד"ח שם סימן ח' אות יוד. ומ"ש בפר"ח סתס"ז סק"ט ובקו"א סי' תלו (שהובא לעיל הערה 4) אף שלא עבר אפילו מד"ס אסור בהנאה - ראה לקמן בפנים.
7) בנוגע לחמץ לאחר הפסח וכמפורש בשו"ע אדה"ז סתמ"ח סכ"ט ,,שאם יהא מותר בהנאה יש
אין בכוונתו כלל להנות מן הסוכריות בכל צורה שהיא, אפילו לא עלדידי מכירה, והוא רצה רק לשמרן בשלמותן. ולכן, בנוסף לכך שזהו רק ספק דרבנן, כדלעיל, אם תערובת חמץ זו זקוקה בכלל להפקר וביעורי,
לחוש שמא יניח כו' כדי שנתיר לו ליהנות ממנו"* (וראה שו"ת חת"ס או"ח סקי"ד, אלא ששם מבאר זה לענין ביטול כשנשאר ברשותו). אבל כצ"ל לענין לכתחלה בהפקר לפני הפסח המבואר בסי" תמה**. וכן משמע מל' אדה"ז סתל"ו סי"ח בדין דשו"ת הרשב"א ,אבל חטים הללו כו' הי' בדעתו לחזור ולזכות בהם לאחר הפסח כשיפנה את האוצר (אם היינו מתירין לו ליהנות מהן לאחר הפסח) והרי זה דומה למבער את החמץ ומכוין לחזור ולזכות .. שאין זה ביעור גמור כמו שית' בסי' תמה לפיכך אסרו חכמים להנות מהן לאחר הפסח". וראה קו"א שם סק"ט. ובפרט עפ"י מ"ש בהל' מכירת חמץ בתחילתו (נעתק לעיל הערה 24).
8 משא"כ בנדון הפר"ח סי' תסז שם ,שנהנים מראות ידי אומן".
*) ועד"ז הוא ברמב"ם הל' חו"מ פ"א ה"ד. ובשו"ת פנ"י סי"ג (ועוד) כ' שמקורו מהירושלמי הנ"ל. וראה נר"כ שם. ואכ"מ.
**) וכמ"ש בקו"א שם ד,גזרי חכמים לענין מעשר שבת וחמץ" במקום שיכול להיות הערמה. אף ,,שגזרר עליו חכמים אף במטלטלין דליכא הפקעת מעשר כו", הרי בנדו"ד הוא מילתא דלא שכיחא כדלקמן בפנים.
הערות
- 1. **) וכ"מ במאירי פסחים ט, א. מגן אבות (להמאירי) ענין הי"ח ד"ה ,,וכן מה שהקשה בשמינית בר'".
- 9. ולפ"ז י"ל שזהו בדוגמת הנידון ברשב"א שם, שכ' דגם לכתחלה ב,ביטול בעלמא סגי .. מפני שאין נודע ממש שיש שם חטים שנתבקעו .. ושמא אין שם כלל ואם נתבקעו שמא נפסדו לגמרי כו' והו"ל ספק ספיקא (ואילו הי' ברור שיש שם חטים מבוקעות ונתיר אותו בביטול לכשיפנה אפשר שהי' צריך לבער כו' דהרי זה כמבטל ומתכוין לחזור ולמכרו לאחר הפסח כו')". וע"ש להלן ,אלא שאפשר להתיר מן הצד שאמרתי כו'". וראה פר"ח שם שצידד להקל בנידון החיטה כיון שהוא ספק דרבנן. ובשו"ע אדה"ז סתל"ו סי"ט, ומסיים ,וכל ספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר בהנאה" (אלא שבהנ"ל מדובר לאחר הפסח).
מצוטט ב־6 עמודים
- שולחן ערוך כט לקו"ש חט"ז ע' 132
- שולחן ערוך (ו) לקו"ש חט"ז ע' 132
- שולחן ערוך (א) לקו"ש חט"ז ע' 132
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תלו דין המפרש בים והיוצא בשיירא לקו"ש חט"ז ע' 132
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ לקו"ש חט"ז ע' 132
- דובר שלום הניח חמצו ברשות הרבים והפקירו קודם הפסח לקו"ש חט"ז ע' 132
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.
- שולחן ערוך י פסחים ט, א
- מבית הגנזים כת"י אשל אברהם להגאון מבוטשאטש פסחים דף ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תלח עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו פסחים דף ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנא דיני הגעלת כלים פסחים ט, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום רשימת ציונים על ההגדה פסח ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם פסחים ט, א