ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך להלך לךשיחה ב45

45

שיחה ב

א. לפני הציווי על מצות מילה שבפרשתנו — "ואתה¹ את בריתי תשמור גו' זאת בריתי אשר תשמרו גו' המול לכם כל זכר" נאמרה לאברהם² ההבטחה "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם".

ומשמעות הכתובים היא שירושת הארץ תלוי' במצות מילה, וכ"ה בפירוש בדרשת רז"ל בתחלת פרשת מילה "התהלך³ לפני והי' תמים" — "התהלך⁴ לפני במצות מילה"; "ואתנה⁵ בריתי ביני וביניך" — "ברית⁶ של אהבה וברית הארץ להורישה לך ע"י מצוה זו". ובב"ר עה"פ⁷ "אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסין לארץ. . כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' על מנת ואתה את בריתי תשמור", וכן מפורש בזהר וארא⁸ ד"כל מאן דאתגזר ירית ארעא".

וצריך להבין: הרי כבר הובטחה ארץ ישראל לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, כמ"ש⁹ "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו'"¹⁰, ומה נוסף בהבטחה זו שתלוי' במצות¹¹ ברית מילה¹²?

ואף שלכאורה יש חידוש בהבטחה זו, שנתפרש בה שנתינת הארץ היא (באופן של) "לאחוזת עולם", הרי מלבד זאת שצריך ביאור מדוע דוקא פרט זה תלוי בקיום מצות מילה¹², הרי לפי פשוטו גם ההבטחה הקודמת היא "לאחוזת עולם", שהרי ניתנה ב"ברית", שברית היא — לנצח ועולמית שאין בה הפסק.

ב. והנה לכאורה יש לפרש שהחידוש בהבטחה זו הוא, כדיוק לשון

הערות

1. יז, ט ואילך.
2. שם, ח.
3. שם, א.
4. ל' רש"י שם "לפי מדרשו". וראה נדרים לא, ב במשנה. ב"ר פמ"ו, א. תנחומא פרשתנו טזיז. ובכ"מ.
5. יז, ב.
6. פרש"י שם. ולכאו' ה"ז בהמשך להפירוש "לפי מדרשו", כי לפי פשוטו וכן לפי תרגומו — פי' "התהלך לפני גו'" אינו במצות מילה.
7. פמ"ו, ט.
8. ח"ב כג, א.
9. טו, יח. וראה ב"ר עה"פ (פמ"ד, כב): מאמרו של הקב"ה מעשה. ובירושלמי חלה (פ"ב ה"א) "כבר נתתי". וראה לקו"ש חט"ו ע' 204 ואילך.
10. וההבטחות על נתינת הארץ בתחלת פרשתנו (יב, ז. יג, טו ואילך. ועוד) הי' לאחרי ברית בין הבתרים, דברית בין הבתרים הי' בהיות אברם בן ע' שנה (לפרש"י בא יב, מ), והבטחות הנ"ל היו כאשר הי' אברם בן ע"ה שנה (פרשתנו יב, ד) — ראה של"ה פרשתנו רעז, א.
11. להעיר שבירושלמי נדרים פ"ג ה"ט, שמונה י"ג הבריתות שבמצות מילה, מתחיל "כתיב ביום ההוא כרת ה' גו'", הפסוק הנאמר בברית בין הבתרים[ednref_7_*]. ובתנחומא פרשתנו כ למד מהפסוקים דברית בין הבתרים — בנוגע למילה. ועל דברי הטור (יו"ד סי' רס) "ובזכותה (דמילה) נכרת לו ברית על נתינת הארץ" כתב בב"י "נראה דהיינו מדכתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי". וראה ב"ח שם.
12. השייכות דמילה לארץ ישראל ע"ד החסידות — ראה לקו"ת עקב (טז, ג ואילך). סידור (עם דא"ח) קיא, א ואילך. ועוד.
12. ראה לקו"ת וסידור שם. [edn_7_*] ברמב"ם סוף הל' מילה לא הובא. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 54 ואילך.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב לקו"ש חל"ה ע' 45

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.