4
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מ"החדש הזה לכם", כאשר על ידי כך יחסרו בה מצוות אלן?ו?
. השאלות על טענת הגויים כלפי ישראל
רש"י מסביר, שהטעם לכך שכל הפרשיות שלפני "החדש הזה לכם" מופיעות בתורה הוא: "משום כח3 מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם" שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש-ברוך-הוא היא,
2) בנוגע למילה, י"ל שהיינו יודעים זה מהכתוב "וביום השמיני ימול גו'" (תזריע יב, ג). אבל המצות פו"ר וגדה"נ = הרי כתובים הם רק בספר בראשית*.
בגו"א כאן: דאם הי' מתחיל החדש הזה לכם היו כתובים מצות אלו אחר "החדש". אבל מפשטות לשון רש"י לא משמע כן, וכנ"ל הערה 9.
3) לשון הכתוב תהלים שם.
4) מפרשי רש"י הקשו: והרי כנען עבדו של שם הי' כדכתיב (נח ט, כו) "ויהי כנען עבד למו", ומה שקנה עבד קנה רבו (רש"י תולדות כז, לז) ולמה ייקראו "לסטים"? אבל מובן, שאמירתו של נח "עבד עבדים גו' ויהי כנען עבד למו" היא קללה, ואין שייך לומר שע"י קללה זו נעשה כנען לעבד (אבל צע"ק בפרש"י נח ט, כה: להיות משמש) ובמילא אין שייך לומר שארץ כנען היתה קנוי" כבר לישראל. וראה פרש"י נח ט, כו. ט, כז. לך יג, ז. טו, טז. וראה לקו"ש חט"ו ע' 204.
בראשית א
הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
גם כאן קשה להבין:
א) ההסבר העיקרי, ש"כל הארץ של הקדוש-ברוך-הוא היא (כי) הוא בראה", כבר מובן לנו לחלוטין מיד בתחילת פרשת בראשית. ואם כך, לשם מה מופיעות בתורה כל שאר הפרשיות שבין מעשה בראשית לבין "החדש הזה לכם"5?
ב) עִם כל זאת, על מה מתבססת טענת אומות העולם? והרי*', מלכתחילה, כאשר חילק נח את הארצות לבניו, היתה ארץ ישראל בחלקו של שם, ורק לאחר מכן נטלוהו הכנענים, בני חם. ומדוע טוענות
5 בגו"א כאן "שאם הי' נכתב פ' בראשית בלבד... ישיבו האומות שקר אתם דוברים... שאין הקב"ה עושה דינא בלא דינא, כי למה יטול הארץ מן האומות ויתן לישראל". עיי"ש באריכות. אבל
א) מלשון רש"י "כל הארץ של הקב"ה היא כו' ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" משמע, שהתשובה (על טענת אוה"ע) שבכל הפרשיות עד החדש, הוא רק הענין שהארץ שלו היא ולכן ברשותו לעשות בה כפי מה שרוצה - אבל לא ביאור הטעם למה נטלה מהם ונתנה לנו.
ב) אדרבא - ל' רש"י ברצונו משמע שזהו דבר שברצון (ולא שמוכרח ע"פ דין וטעם).
ג) הטעם שנטלה מהם מפורש בפ' אחרי (אחר פ' החדש) "ואפקוד עונה עלי' ותקיא הארץ גו'". [ובפרט שטעם זה מובן יותר מהטעם שנרמז בהפרשיות שלפני החדש, כי בעת שהבטיח הקב"ה לאברהם לתת את הארץ לזרעו - "לא שלם עון האמורי", ויש (קצת) מקום לטענה - למה הבטיח אז שיתן את הארץ לזרעו של אברהם].
הערות
- 1. *) בסנהד' נט,. ב איתא, שפו"ר נשנית בסיני בהכתוב (דברים ה, כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם. אבל בדרך הפשט, אף את"ל שפר "לאהליכם" הוא לנשותיכם (ראה רש"י בהעלותך יב, א שם, ח) - הרי אי"ז ציווי כ"א רשות (שהותר להם לשוב לאהליכם משא"כ משה) וכמסקנת הגמ' שם (ראה רש"י שם ד"ה לכל דבר).
- 6. פרש"י לך יב, ו. (וכבר העירו מפרש"י שלח יג, כב. ואכ"מ).
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש קכה לקו"ש ח"ה ע' 4
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.