ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א104

104

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

08( לקוטי

"רוח גבוהה" דומה ל"בית גליא", מלשון גובה. "נפש רחבה" ("אם יתן לי... מלא ביתו כסף וזהב"") - היא כ"עין כל", הרוצה הכל. ו"עין רעה" היא כ"פני כלב", שאינה מאפשרת נתינה לאחרים5, כדלעיל.

ההסבר לקשר שבין שמות העבודה זרה לבלעם הוא:

באופן כללי ידוע, שבלעם הרשע היה ה"לעומת זה" של משה רבינו*. אך במשנה" מופיע ענין חדש, שהוא היה ה"לעומת זה" של אברהם אבינו,

וכיון שמהותו של אברהם אבינו היא מלחמה בעבודה זרה וביטולה%, אשר לפיכך נאמר ש"עבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוויין"% (=מורכבת מארבע מאות חלקים) - לכן, משום ששלוש המידות המוזכרות של בלעם הרשע, מתאימות לשלושת הסוגים והשמות של העבודה זרה

ראה א

שהוזכרו לעיל, הוא ה"לעומת זה" של אברהם אבינו.

יד. הפיכת הקללה לברכה

בין הענינים המוזכרים בסוף מסכת סוטה, שיהיו בעקבתא דמשיחא, מוזכר ש"פני הדור כפני הכלב". אך כל הענינים המפורטים שם הם "בפנימיותם" ברכות"". הברכה בכך היא, שבעקבתא דמשיחא, ובמיוחד על ידי העבודה של הפצת המעיינות חוצה, גורמים לכל הדור ל"רעב" לדבר ה'י, באופן של "לא ידעו שבעה" - שכל מה שמקבלים עדיין אינו מספיק, ותמיד תובעים "הב הב".

הדבר קשור לתחילת הפרשה "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה": שגם את הקללה הופכים לברכה?',

כנאמר לגבי בלעם (אשר שלושת השמות של העבודה זרה הם כנגד שלוש מדותיו, כדלעיל), שלא זו בלבד ש"ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם", אלא יותר מכך - "ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה":',

ועל ידי כך מגיעים לפרשה המופיעה מיד לאחר פרשתנו - "שופטים ושוטרים תתן לך בכל

הערות

1. הקיץ (נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 185 הערה 1), אומרים פרק זה (בכמה שנים) בש"פ ראה.
4. בלק כב, יח. ומזה "למדנו שנפשו רחבה" (פרש"י שם).
5. הטעם מה שנמנו במשנה שם (ורש"י שם כד, ב) בסדר זה דוקא (אף שרוח גבוהה ונפש רחבה למדנו מ"כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (בלק כב, יג) ו"אם יתן לי בלק מלא ביתו גו" (שם, יח) - שלפני "וישא בלעם את עיניו - ביקש להכניס בהם עין רעה") י"ל: "עין רעה" - (מוחין) נשמה, ואח"כ: רוח גבוהה ונפש רחבה.
6. ספרי ברכה לד, יו"ד. וראה בארוכה ד"ה השקיפה ש"ת.
7. אבות שם.
8. ראה רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג.
9. ע"ז יד, ב.
0. ראה לקו"ת בחוקותי מח, סע"א ואילך.
1. ראה עמוס ח, יא.
2. אוה"ת פרשתנו ע' תרמה. תרנט.
11. וי"ל שזוהי ג"כ השייכות דפ' ראה לאלול - כי התשובה דאלול היא באופן שהזדונות נהפכים לזכיות.
3. תצא כג, ו. אוה"ת שם ע' תתקפב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.