ח

ח מי שביקש מחבירו שישכיר לו חדרו להכניס בו פירותיו ולא רצה להשכיר לו והטעהו עד שהכניסם לחדרו שהבטיח לו איזה דבר וחזר בו כיון שעשה עמו שלא כהוגן להטעותו רשאי הוא לעשות עמו גם כן שלא כהוגן ליקח מהפירות לשכור פועלים בדמיהם להשליכםנו ואפילו הוא חדר העומד לשכר שמשכירו לכלנז. ומכל מקום אחר שהשליכם לשוקנח צריך להודיע לבעל הפירותנט שיבא ויאסוף פירותיו מן השוק ומדת חסידות להודיע לבית דיןס קודם שישליכם לשוקסא והבית דין ישכרו ממקצת דמיהם איזה חדר אחרסב ופועלים להוליכם שמהסג משום מצות השבת אבדה לבעלים אף על פי שעשה שלא כהוגןסד:

הערות

  1. נו. ב"מ קא , ב. רמב"ם הל' שכירות פ"ז ה"ז. טור ושו"ע סי' שיט.
  2. נז. גמרא שם. טור שם.
  3. נח. סמ"ע סי' שיט ס"ק ב. ב"ח שם.
  4. נט. רא"ש שם פ"ח סי' כו. טור שם.
  5. ס. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  6. סא. סמ"ע שם. ב"ח שם.
  7. סב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  8. סג. סמ"ע שם.
  9. סד. רמב"ם שם. שו"ע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 164 ב"מ קא, ב
  2. לקוטי שיחות 388 ב"מ קא, א
  3. שולחן ערוך (ב) מאותו ספר ב"מ קא, ב
  4. שארית יהודה סימן ח ב"מ קא, ב
  5. אגרות קודש אגרת נט ב"מ קא, א
  6. אגרות קודש אגרת יב ב"מ קא, א
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הקדמות בני הגאון המחבר ב"מ קא, א