148

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי

למצות תפלין*, ולפיכך כאן המקום לעורר שוב על חיזוק "מבצע תפלין" - להשתדל בכל הדרכים שעוד יהודי ועוד יהודי יניחו תפלין. ובמיוחד שבמצב הנוכחי אין זו רק צדקה ברוחניות, אלא אף צדקה בגשמיות, כי כל הוספה בהנחת תפלין מוסיפה ב"ויראו ממך"* וב"וטרף זרוע אף קדקוד"*, שבזכות הנחת תפלין יפול פחד על כל שונאי ישראל, והיהודים ינצחו.

וזוהי גם ההכנה לביאת משיח צדקנו, שלאחר ביאתו ועל ידו'ל יבוא

ויצא ג

קץ הגלות, ואחר כך - כפי שאומר הרמב"ם בבירור ובפירוט -

תהיה אתחלתא דגאולה ואחר כך הגאולה האמיתית והשלימה, ואחר כך ודוקא על ידי משיח - קיבוץ גלויות,

בקרוב ממש בעגלא דידן. (משיחת ש"פ מקץ תשכ"ח)

המבין מחז"ל בסנה' וכו' - והוא הוא החולק על פס"ד מפורש דהרמב"ם והראב"ד ומרן המחבר וכו'.

נוסף על הבלבול והטשטוש והחילוף והתמורה וכו' דגאולה של יחיד או של יחידים וקבוצות רבות מן המיצר והשבי' [אף דשם גאולה עלי' - רש"י ד"ה אתחלתא (מגילה יז, ב)] - בגאולה מן הגלות, שמפני חטאינו גלינו כו' וע"י משיח צדקנו נגאל,

ונוסף על הבלבול וכו' דאתחלתא דגאולה המדוברות בכ"מ בחז"ל שהם ע"ד ההתחלה שהייתה ברגע הראשון שלאחרי חורבן ביהמ"ק וכמפורש באיכ"ר (פ"א, נא) שגעתה פרתו פעם שני' אמר נולד מושיען וגואלן של ישראל, ומפרט שמו ועירו וכו' (וראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין צח, ב),

אגדה שהובאה גם בנוגע להלכה למעשה, שהרי היא מהטעמים (ברכ"י או"ח סתקנ"ט וזכור לאברהם ח"א אות ט' (בשם הרח"ו)) שאומרים נחם במנחת יום החורבן (ט' באב) ומקדשין הלבנה במוצאי היום (פע"ח ומ"ח במקומו), ומי שלא קיים פו"ר ויש חשש שיתבטל השידוך - עושה הנישואין במוצאי ת"ב (שד"ח מע' ביהמ"צ בסופה),

ולאחרי אתחלתא זו - התחיל מר הגלות ר"ל

- וע"ד מאמר הידוע דרבנו הזקן (הובא בפלח הרמון שמות ז, א) "שלפני נשמות הגבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל" והרי ערק רשב"י וה" במערה י"ג שנה מפני גזירת רומי וכו' -

- באתחלתא דגאולה מן הגלות, גאולה שתשים קץ לגלות ושאין אחרי' גלות וכו'.

וראה מגילה (יז, ב) בששית קולות בשביעית... אתחלתא דגאולה ובפירש"י ע"ז בסנה' (צז, א).

ויה"ר אשר תתחזק האמונה והצפי' לגאולה האמיתית ע"י משיח צדקנו, אשר זה עצמו יקרב (ראה בארוכה שיחת אחש"פ תרצ"ט) וימהר את ביאתו.

הערות

  1. 8. זח"א קסב, א.
  2. 9. ברכות ו, א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 1 ואילך.
  3. 0. ראה הל' קטנות להרא"ש, הל' תפלין סט"ו וז"ל: מפני קיום מצות תפלין (שמניחין על הזרוע והקדקד) ותיקונן יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקד (ראה לקו"ש ח"ט ע' 11 הערה 57, בחיי ס"פ מטות (הובא בשוה"ג שם)).
  4. 1. ראה רמב"ם (הל' מלכים ספי"א) פס"ד ברור בזה וז"ל: יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות... ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'... עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל כו". (וידוע אשר מדייק הרמב"ם גם בסדר דבריו. וראה ג"כ התחלת הפרק שם).
  5. 5. ואין שום פוסק חולק בזה. וידוע הכלל (ראה משל"מ הל' כלאים פ"ט, הי"א ובס' שנסמנו בשד"ח כללי הפוסקים ס"ו סק"א) שבמקום שנ"כ הרמב"ם לא השיגו עליו ה"ז הוכחה שמטכימים לדבריו. ובנדו"ד ה"ז הראב"ד, הכסף משנה (הב"י, מרן המחבר), הרדב"ז וכו'.
  6. 6. והרי פס"ד הלכה למעשה הוא דוקא בספרי הפוסקים ולא במדרשי חז"ל ואפילו לא בסוגיות חמורות שבש"ס. ובודאי ובודאי שידע הרמב"ם מחז"ל בסנהדרין ובירושלמי ריש ברכות וכו'. ותמיהני שימצא מי שהוא שיאמר שדוקא הוא הוא

מצוטט ב־18 עמודים

  1. אגרות קודש ט'שמה לקו"ש ח"ה ע' 149
  2. לקוטי שיחות 186 לקו"ש ח"ה ע' 148
  3. לקוטי שיחות 533 לקו"ש ח"ה ע' 149
  4. לקוטי שיחות 272 לקו"ש ח"ה ע' 149
  5. לקוטי שיחות 425 לקו"ש ח"ה ע' 149
  6. לקוטי שיחות 487 לקו"ש ח"ה ע' 149
  7. לקוטי שיחות 289 לקו"ש ח"ה ע' 149
  8. לקוטי שיחות 396 לקו"ש ח"ה ע' 149
  9. לקוטי שיחות 285 לקו"ש ח"ה ע' 149
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א לקו"ש ח"ה ע' 149
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ה ע' 149
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ה ע' 149
  13. תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 149
  14. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 149
  15. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל לקו"ש ח"ה ע' 149
  16. תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א לקו"ש ח"ה ע' 149
  17. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א לקו"ש ח"ה ע' 149
  18. מאמרים מלוקטים בס"ד. זאת חנוכה, ה'תשל"ח לקו"ש ח"ה ע' 149

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.