11
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
19 לקוטי
ומשם מגיעים אחר כך גם לשכללל.
יב. שני אופנים של מסירות נפש
המטרה היא שלא להישאר במסירות נפש בלבד, אלא שמסירות הנפש תחדור גם לכחות הפנימיים - ובהשפעת כח מסירות הנפש (בני גד ובני ראובן) על הנפשדרוח-נשמה (שאר השבטים) יש שני אופנים:
א) האופן שבו מסירות הנפש "מלובשת" בכחות הפנימיים. כמבואר בתניא", שקיום התורה והמצוות "תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה' על יחודו", שעיקר העבודה בכך היא קיום התורה והמצוות, בחינת נר"נ. וזכרון מסירות הנפש שמצד היחידה אינו ענין בפני עצמו, שהרי הכוונה איננה לעורר מסירות נפש, אלא מסירות הנפש היא כדי לסייע בעבודת קיום התורה והמצוות %.
דברים א
בנוסף לכך שכל מסירות הנפש שבכך היא למען קיום התורה והמצוות - נר"נ, הרי גם זכרון מסירות הנפש עצמו קשור לשכל (נר"נ). שהאדם מתבונן במחשבתו, שאם הוא מוכן למסור את נפשו ממש, הרי קל-וחומר כשהוא צריך להתגבר על תאוות היצר, ששבירת התאוות קלה מיסורי מיתה ה' ישמרנו%.
ב) האופן שבו מסירות הנפש היא בפני עצמה9. אם מסירות נפש בפועל, כאשר מדובר על קידוש ה' כפשוטו, או מסירות נפש בכח, כביום הכפורים בשעת נעילה, כאשר צריך לעורר את כח מסירות הנפש, לא רק לגבי קיום התורה והמצוות, אלא גם ובעיקר - מסירות נפש כשלעצמה.
גם ענין זה של מסירות נפש - למרות שאין הוא "מלובש" בכחות הפנימיים - משפיע על כל הכחות. כמבואר בתניא", שכאשר יהודי מגיע
הערות
- 1. אחרונה שבאדם, כח המעשה - באים לבחי' "והוא דא עתיקא" (ראה אוה"ת שם).
- 9. להעיר מתורת הבעש"ט (סה"ש ש"ת ע' 3. הובאה בלקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 07 שקדימת תש"י לתש" [זרוע לקדקוד - ראה לעיל הערה 57] מורה על מעלתם של מארי עובדין טבין, אנשים פשוטים, שהם קודמים למארי השגה. עיי"ש. והרי ממעלת האנשים פשוטים הוא שבהם מתגלה פשיטות העצמות (כמבואר בלקו"ש שם ובכ"מ) ושבהם ישנו יותר כח המס"נ (כמבואר בסד"ה אני ישנה תש"ט ובכ"מ).
- 0. ספכ"ה.
- 1. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 3. ובלקו"ש שם ואילך, שגם במס"נ ממש, כשהמס"נ הוא מדוד עפ"י דיני השו"ע, אינו אמיתית ענין מס" עיי"ש.
- 2. תניא שם (לא, סע"ב ואילך).
- 3. ולא רק שאינה בשביל קיום התומ"צ ("בכל עת ובכל שעה" כשאינו צריך למס"נ בפועל), אלא שאינה גם פרט בהמצות דע"ז וג"ע ושפ"ד - דיהרג כו'. כ"א שהמס"נ היא למעלה מן השכל לגמרי. משא"כ כשהמס'נ הוא פרט בהמצות (שמקיים את המצות גם כשיהרג. עי"ז). מכיון שכללות קיום התומ"צ הוא עפ"י טו"ד, גם קיומם באופן של מס"נ, אי"ז אמיתית הענין דבחי' יחידה. ועפי"ז תובן בעיית הש"ס (סנה' עד, ב. ולפי פירש"י וכו' - לא איפשיטא. ובארוכה בס' פרשת דרכים, דרך האתרים דרוש שני) אם בן נח מצווה על קדה"ש (וראה הערה בסה"מ תש"ט ע' 122 ואילך. לקו"ש חי"ב ע' 212 ואילך).
- 4. פי"ט. וראה גם קונט' העבודה ע' 3273.
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 148 לקו"ש ח"ט ע' 11
- לקוטי שיחות 278 לקו"ש ח"ט ע' 11
- לקוטי שיחות 458 לקו"ש ח"ט ע' 11
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 11
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.