ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א1028

1028

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי ח. לפי זה יובן, שאף לדעת ר' יוסי (שמתן תורה היה בשביעי בסיון), ישנה החביבות ביום שני של חג השבועות, כי ביום זה היתה גם העליה מלמטה למעלה:

הגמרא אומרת'? (לדעת ר' יוסי), שמשה רבינו "הוסיף יום אחד מדעתו והסכים הקב"ה על ידו": הקב"ה ציוה לפרוש מן האשה לפני מתן תורה שני ימים בלבד - הרביעי והחמישי בסיון, ולפי זה היה מתן תורה צריך להיות בששי בסיון - אלא שמשה רבינו הוסיף עוד. יום וציוה לבני ישראל לפרוש שלשה ימים - גם ביום הששי - והקב"ה הסכים עמו, ונתן את התורה רק ביום השביעי בסיון, לאחר פרישה של שלשה ימים.

נמצא, איפוא, לפי ר' יוסי, שהיום של מתן תורה היה תלוי בעבודת בני ישראל מצד עצמם - שהוסיפו מדעתם עלי' מלמטה למעלה. לפיכך ישנה לפי ר' יוסי חביבות ביום מתן תורה עצמו (שלא כמו לרבנן, שהחביבות היא ביום שלאחר מתן תורה), ולכן גם לפי ר' יוסי. ישנה חביבות ביום שני של חג השבועות!?.

אדרבה: לפי ר' יוסי גדולה החביבות יותר, וכלשון המגיד, "מעלה נפלאה": שכן לפי רבנן מעלת היום השני של חג השבועות היא רק בגלל העליה מלמטה למעלה שהיתה ביום זה, אבל

חג השבועות

לר' יוסי ישנן ביום השני של שבועות את שתי המעלות, גם המשכה מלמעלה למטה - מתן תורה, וגם העלאה מלמטה למעלה - בגלל ש"הוסיף יום אחד מדעתו"; וכשמצטרפים שני היתרונות יחדיו - "להוי כדין וכדין"?? - אזי היא מעלה נפלאה.

ט. על פי הנ"ל יובן גם דיוק לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בסיפורו הנ"ל, שהבעש"ט היה מחבב את יום השני של חג השבועות. לכאורה הרי חביבות יום זה אינה משום שהוא היום השני של שבועות, כי אם, אדרבה, משום שהוא שביעי בסיון שיש בו מעלות, הראשון - לאחר מתן תורה (לדעת רבנן), או היום הראשון של מתן תורה (לדעת ר' יוסי).

אלא שהביאור בזה: החידוש של היום השני לגבי הראשון הוא: יום טוב ראשון הוא מדאורייתא - היום עצמו קדוש, ויום טוב שני הוא מדרבנן - היום מצד עצמו הוא יום חול, אלא שבני ישראל קידשו אותו3. ענין יום טוב שני יש בו המעלה הנ"ל (כמבואר בנוגע לשביעי בסיון: העלאה מלמטה למעלה)*?.

הערות

0. שבת פז, א.
1. וגם עליית משה אל ההר, היתה בשביעי בסיון, גם לדעת ר' יוסי (יומא ד, ב).
2. ראה לקו"ת פ' ראה ד"ה ושמתי כדכד.
3. בכללות, גם יו"ט ראשון ענינו מקרא קודש (לא קודש מעצמו), שבנ"י עושין מחול קודש, שזהו החילוק בין שבת (דמיקדשא וקיימא) ליו"ט. אבל בפרטיות: יו"ט ראשון נצטוו מן התורה (שהציווי הוא גם נתינת כח מלמעלה) משא"כ יו"ט שני.
4. ובזה יש ליישב מ"ש המג"א (ר"ס תצד), דזה שניתנה התורה ביום נ"א לעומר בא לרמוז לנו ענין יו"ט שני של גלויות. והקשה עליו בח"י שם, דא"כ

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 255 לקו"ש ח"ד ע' 1028
תורת מנחם בס"ד. שיחת* ליל ב' דחג השבועות, ה'תשי"א לקו"ש ח"ד ע' 1028
תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ד ע' 1028

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.