671

שלום וברכה!

...והרי האמור הוא גם מענינא דיומא, פרשת השבוע וראשיתה, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, להראות פנים וכו' ובלשון רבנו הזקן (הלכות ת"ת סוף פרק ג') עד שיבינו (התלמידים) עומק ההלכה בטעמה היטב לשום לפניהם טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם וכו',

אשר בהאמור מתורץ ג"כ - התמי' לכאורה, דהרי בודאי חיוב השימה לפניהם הוא בכל לימודי תורתנו, ובעיקר זקוקים לציווי האמור דוקא בחלק החוקים ולא בהמשפטים כלשון הכתוב, שהרי מצות השכליות בנקל יותר להבינם בטעם המיישב תלמודם, ולא בהענינים עליהם נאמר, חקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריהם.

וע"פ פירוש הפנימי, בפנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שימה בפנימיות הנפש, מתורץ בפשטות, כי מצות השכליות המובנות ומושגות בטוב טעם ודעת, אין מעוררות כ"כ פנימיות הנפש ומתקשרות עמה, משא"כ חוקים וגזירות, ולכן צריך לכתוב שגם בהמשפטים צריכה להיות השימה בפנימיות.

ועפ"ז מתורצת עוד פליאה, על שתחלת המשפטים הוא בדין קניית עבד עברי הנמכר בבית דין בגנבתו, שלכאורה גם זה אינו מובן כלל וכלל, כי למה להתחיל בגנות שעבר על מצות ה' ועד כדי כך שאין לו לשלם הגניבה וטרם למדנו כמה על הגנב לשלם. ואינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג וכו"'.

וע"פ האמור מובן גם זה, כי ההשתדלות שתהי' השימה דתומ"צ לפנימיות הנפש, ה"ז השתדלות הקשורה ביגיעת נפש ויגיעת בשר, כי אף שמורא בו"ד על כל אחד לא כן הוא במורא שמים וכדברי ר"י בן זכאי, לואי שיהא מורא שמים וכו' (עיין תניא קדישא פרק מא') - שלכן הרוח שטות הנכנסת באדם לפעמים, - פועלת וגונב דעת של מעלה, אף שמורא בו"ד עליו, שבזה גרעון הגנב לגבי הגזלן כדברי ריב"ז בזה (ב"ק עט, ב).

וזוהי ההתחלה תיכף לאחרי זמן מתן תורה וכסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב) יסייע לזה שגנב, אשר שש שנים יעבוד,